שלטי הגיבורים על חולין ט:
Shiltei HaGiborim on Chullin 9b · שלטי הגיבורים על חולין · free full Hebrew text
Open in the reader →הא דאמרי' חכם שאסר אין חבירו רשאי להתיר היינו מסברת עצמו אבל אי גמיר מרבי' רשאי להתיר כדאמרי' לקמן ההיא מחטא דאשתכח בסמפונא רבה דכבדא רב הונא בריה דרב אידי טריף רב אדא בר מניומי מכשר אתו לקמיה דרב הונא אמר זילו שקולו גלימא דטרופאי ואמר נמי בסוף פ"ב דנדה ילתא אייתי דמא לקמיה דרבה בב"ח וטמי לה לקמיה דרב יצחק ודכי להו היכי עביד הכי ומשני אגמריה סמיך וכתב ריא"ז ונראה בעיני שלא נאמר כן אלא בחכם שהגיע להוראה ונותן טעם לדבריו אבל אם הוא אומר דבריו בלא טעם או שרוצה להורות כדברי היחיד שאין הלכה כמותו אין שומעין לו:
לדברי רבינו ומיי' משמע דכל שיש בגרגרת דעוף נקבים שיש בהם חסרון כגון שנטל ממנו רצועה וכיוצא בזה דמשערין את החסרון ורואין אם יש בהן כדי שאילו יניחן על פי קנה יחפו את רובו טרפה ואם לאו כשרה ומשמע להדיא מדבריהם דאם יש בגרגרת העוף נקבים כנפה סביב הגרגרת קרובים הנקבים זה לזה דאין משערין אלא בחסרון הנקבים בלבד ולא בבשר שבין הנקבים עם הנקבים ורש"י והרא"ש והטור ס"ל דגם בבשר שבין הנקבים משערינן ואם חופה בין הנקבים והבשר השלם שבין נקב לנקב את רוב הקנה אע"ג שבנקבים גרידא ליכא רובא טרפה וכ"ה דעת הר"ן שם:
כתב ריא"ז ניקב הקנה למטה מן החזה נדון כריאה התלויה בו ובמשהו טרפה וכן הקנה שתלוי בו הלב וכן הקנה שתלוי בו הכבד אם ניקב בכל שהוא טרפה ובעל הלכות כתב שאם נקב חצר הכבד טרפה ונראה בעיני לקיים דבריו שחצר הכבד הרי הוא כקנה הכבד כמבואר בקונטרס הראיות: