שלטי הגיבורים על חולין מ

בדין דגים שעלו בקערה דמותר לאוכלן בכותח איכא פלוגתא ריב"ן חתנו של רש"י אליבא דרש"י פי' דדוקא דגים שעלו רותחין בקערה של בשר כגון שלאחר שצלאן נתנן בקערה של בשר בת יומא מקונחת משמנונית בשר מותר לאוכלן בכותח שיש בו נסיובי חלב דאין בדגים אלא טעם שני של בשר שהבשר שנשתמש בקערה נתן טעם בקערה והקערה נתן טעם בדגים וטעם שני דהיתר אינו טעם כדבעי' למימר לקמן בס"ד אבל אם נתבשלו הדגים בקדרה של בשר אפי' נתבשלו לבדם אסורין לאוכלן בכותח דכי נתבשלו בקדרה עקר הטעם שהיה בקדרה נפלט ממנה ובלעו בדגים נמצא שיש בדגים טעם ראשון של בשר ואסור לאוכלן בכותח ור"ת פי' דאפי' נתבשלו הדגים בקדרה של בשר ולא היה בקדרה בשר מותר לאוכלן בכותח טפי ממה שנתנם בקערה של בשר רותחין דכי נתנם בקערה של בשר רותחין איכא בדגים טעם שני של בשר שהבשר נותן טעם בקערה והקערה בדגים והכא שנתבשלו בקדרה של בשר איכא בדגים טעם שלישי כי הבשר נתן טעם בקדרה ועתה הקדרה נותנת טעם במים והמים נותנין טעם בדגים הלכך כ"ש הוא שיש להתיר לאוכלן בכותח היכא שנתבשלו בקדרה של בשר במים לבדם בלי בשר כלל מיהו אם ניצלו במחבת של בשר ביובש בלי שמן ורוטב כלל או אם נצלו בשפוד של בשר ב"י שיש בו שמנונית הבשר בלוע והדגים בולעין אותו טעם דהוי טעם זה שבדגים טעם ראשון אז אסור לאוכלן בכותח וכן אם נתבשלו עם בשר בקדרה של בשר דבלעי הדגים טעם הבשר עצמו אסורין לאוכלן בכותח מיהו (בין) [אם] צלאן במחבת עם שמן כנהוג נראה דחשיב כמו בשלן בקדרה של בשר שאע"פ שנוגעים לפעמים במחבת כיון שיש שם שמן הטעם של המחבת יוצא תחלה לשמן ומשמן יוצא לדגים: