שלטי הגיבורים על חולין יט:

המרדכי כתב בשם ראב"ן דאי איכא לאותו רגל היתר היכרא כגון שרגל אחד עומד במקומו והא' שלא במקומו כשרה דלאו תורת רגל עליו ואם אינו מגיע לארץ ואינו הולך עליו אינו רגל אלא תלתילי בשר וכשרה וכן כתוב שם במרדכי מעשה במגנצ"א בתרנגולת אחת שהיה לה יתרת כגון רגל שלישי ממש לצד זנב ולא היה דבוק כלל לא' מרגליה והתירוה ושאר הפוסקין לא כתבו כן ולא הזכירו חילוק זה כלל אלא כתבו בסתם יתר רגל טרפה:

רש"י פי' דה"ק לה אם יש לה רגל יתר הוי כאילו ניטל לה רגל א' ונמצא שאין לה אלא רגל א' וטרפה ולפ"ז אם נמצא לה שני כבדים רואים כאילו נטלו שניהם וטרפה דניטל הכבד כולו לגמרי טרפה אבל אם היו לה ב' טחולין כשרה דהא ניטל טחול כולו כשרה וכן כל כיוצא בזה וכן לפי זה אין חילוק בין תהיה הרגל היתר במקום צומת הגידין או שלא במקום צומת הגידין בין תהיה למעלה מן הארכובה או למטה בכל ענין טרפה וכ"כ הרא"ש בשם בעל הלכות ולזה הסכים גם הוא ולזה הסכים גם הטור אלא שכתב שצריך שיהא זה היתר מראש עצם התחתון של רגל ולמעלה ואז לכל מקום שיהא מחובר שם בין במקום צומת הגידין או למטה מהן טרפה והר"ן כתב בשם הרמב"ן דכל יתר כנטול דמי ר"ל שהוא נטול ממקומו המחובר לו וגם מקומו עמו ולפ"ז כשהוא מחובר במקום בוקא דאטמא או במקום צומת הגידין רואין כאילו ניטל הבוקא דאטמא או צומת הגידין עמו וטרפה אבל אם הרגל היתר מחובר למטה מבוקא דאטמא ומצומת הגידין כשרה ולפ"ז אם נמצאו לה שני טחולין הסמוכין זה לזה בעוביין רואין כאילו ניטל היתר ממקומו עמו וישאר השני נקב בעוביו וטרפה והרשב"א כתב דיתר כנטול דמי ר"ל כאילו הוא לבדו ניטל ומשכחת לה דטרפה ברגל יתר כגון שהוא מחובר במקום בוקא דאטמא בענין שאם תעקר את זה ישמט בוקא דאטמא של רגל האחר וכגון שהוא מחובר במקום צומת הגידין בענין שאם ינטל זה הרגל היתר יחתוך צומת הגידין של רגל האחר אבל אם הוא בענין שיכול ליטול היתר בלא קלקול המקום שהוא מחובר לו כשרה אפי' ברגל היתר ולפ"ז היו לה שני טחולין סמוכין זה לזה אפי' בעוביין כשרה שהיה יכול ליטול א' מהם וישאר חבירו קיים אא"כ היה א' מהם נכנס בחבירו בענין שלא יכול ליטול הא' בלי קלקול חבירו וכזה הוא דעת ר"י לפי מ"ש המרדכי ודעת ראב"ן שהביא המרדכי שם הוא כדעת הטור כדלעיל שכתב ראב"ן שאם למטה מן הארכובה הנמכרת עם הראש יוצא הרגל היתר כשרה דלא מטרפה לה אם נטלה ואם למעלה מן הארכובה יוצא הרגל היתר טרפה: