שלטי הגיבורים על חולין יט.

יש מי שאומר דכי אמרי' בביצת טרפה שהיא אסורה דוקא בטרפות שהוא ידוע שנולד קודם זמן השחיטה כטרפות סרכא וכיוצא בו שא"א לתלותו בזמן שחיטה כיון שודאי יצאתה מחזקתה וע"כ קודם לזמן שחיטה יצאה ואין אנו יודעים כמה אוסרין אותה למפרע אבל שחטה ונמצאת טרפה ואינו ידוע אימתי כל ביצים וחלב שהטילה כבר עד עכשיו כשרים דמוקמינן לה אחזקה ואמרי' השתא הוא דנטרפה ויש מי שכתב דכל חזקה שלא היתה ברורה בזמנה אינה חזקה ולפיכך כל חלב וביצים שידוע לנו שיצאו מאלו הם אסורין:

רבינו ומיי' וטור כולם שוים דתולעים הבאין בפירות בעודן מחוברין לקרקע שהן אסורים כל י"ב חדש מן התלישה ואם הוא ספק אם התליע במחובר או בתלוש אזלינן לחומרא ואסור לאוכלו כל י"ב חדש בלא בדיקה וכן פסקו ה"ג. ושאלתות דרב אחאי [פסק] לאכשורא והתוס' כתבו בשם ריב"ם ור"ת [וכן] פסק בא"ז דליכא איסורא אלא בתולעים שבעקרי האילן אבל לא בתולעים שבפירות ולא זיזים שבעדשים ויתושים שבכלוסין ותולעין שבתמרים ושבגרוגרות שהן מותרים אפי' התליעו במחובר וכ"כ המרדכי בשם ראבי"ה נמי דהכי הלכתא דתולעים שבפירות מותרין אלא שכתב ובלבד שלא יהיה הפרי או הקטנית נקוב לחוץ דאז הוי איסור משום השרץ השורץ על הארץ וכתב המרדכי ג"כ דיש אוסרים אפי' לא נקב לחוץ כלל וה"ה דפליג בתבואה שנמצאת בה תולעים ונ"ל דהיינו בתוך הפרי אבל תבואה שנמצא בה תולעים חוץ לפרי כמו שרגיל בחטה למצוא בתוך הכרי כמה תולעים שידוע לנו בודאי שאין הפרי עושה אותם אסורים ודאי וסמ"ג מחמיר ואוסר כל תולעת הנמצא בתוך פרי היכא שהתליע במחובר וכן אוסר תולעים שנמצאו בשרביטי פולין שאותם באו במחובר שאותן השרביטים נופלין בשעת הדישה ובהם רגילין לבא התולעים במחובר אבל אותם זבובים שבתוך גוף הפולים עצמם באים בהם בתלוש ומותרים כי אין דרך לגדל תולעים בגוף הפולין אלא בתלוש וכי תימא ניחוש שמא יצאו חוץ לפרי בעודן חיין ונאסרו אין לחוש לזה דאם איתא שיצאו חוץ לא היו חוזרין עוד לתוך הקטנית הלכך נמצאו תולעים בתוך הקערה בתבשיל עם הפולין והם מתים מותרים שבודאי בתלוש גדלו בפולין ואין בהם משום השרץ השורץ על הארץ אלא שמוטב לתת אותם לבשל לתוך מים רותחים שהורתחו קודם שישימם בו כדי שימותו מיד בתוך הפולין שאם ישימו הפולין במים צוננים אולי מחמת המים יצאו הזבובים בתוך המים ונאסרו ומתים שם בשעת רתיחה ונמצא שיאכלם בקערה עכ"ל וכ"כ המרדכי בשם ספר התרומה: