שלטי הגיבורים על חולין יא.

התוס' כתבו דאם יש ביניהם הפסק חוט אחד עדיין סמוכות הוו וטרפה אבל אם יש הפסק ביניהם כמלא ב' חוטין לא חשיבי אלא ב' ושאר הפוסקים לא הזכירו חילוק זה גם כתבו התוס' דדוקא בועות שיש בהן מוגלא הוא דטריפה כשהן סמוכות להדדי אבל צמחים קשים אפי' סמיכי והטור כתב דאפי' הן מלאות מים זכים אסורה ואפשר דלא פליגי דצמחים קשים משמע שאין בהן מים כלל לא זכים ולא עכורין וכשהבועה בריאה ונכרת בעבר אחר היה מעשה ובקע רבינו שמואל הלוי העליונה לראות אם נשפכות זו לזו ולא שפכי להדדי והכשיר וכתב המרדכי דהעם נהגו להכשיר בין שפכי להדדי בין לא והר"ם כתב דאין לאוסרה אא"כ קיימא הריאה לצד סמפונהא ומדברי מיי' משמע דהא דמכשרי' בועא אחת דוקא בשאינה מלאה לחה אבל אם היא מלאה לחה אפי' אבעבוע אחת חוששין שמא נקב הסמפון שתחתיה וצריכה בדיקה:

הטור בשם בעל העיטור כתב דלא מכשרינן אלא בשעומד ממש בסדר האונות אבל אם הוא ביני וביני שלא כסדר כדרך הורדא טרפה בין בימין בין בשמאל וכן פרש"י אבל ביני וביני כגון מלמטה לערוגה כענוניתא דורדא שהיא בין ב' הערוגות מלמטה או שיש אחד באמצע האומא על גבה שלא כסדר חתוכה דאוני טרפה ומיי' כתב דכל מקום שהיא כלפי פנים הריאה אין התוספת אוסרה אא"כ יהיה בגבה:

ובשיעור יותרת שהיא ביני וביני התוס' כתבו דביני וביני דטרפה היינו היכא דגדולה הרבה ואינה דומה לעינוניתא דורדא והטור כתב בשם אביו וז"ל היה היתרת על גבה בכל מקום אפי' קטן כטרפא דאסא טרפה אבל פחות מכטרפא דאסא אחר שתנפח הריאה לאו יתרון הוא וכתב ב"ה שמעינן מהא דשיעור אונא כטרפא דאסא ואם חסר אחד מהאונות ואין בה אלא כטרפא דאסא כשרה ע"כ ומיי' כתב נמי הכי דצריך שיהיה היתרת כטרפא דאסא ואם היה פחות מכאן לאו יותרת היא וכשרה והר"ן כתב דיש אומרים דאפי' פחות מטרפא דאסא הוי יתרת: