שלטי הגיבורים על חולין יא:

מיי' כתב דאם לא נמצאת הורדא מותרת שכך היא דרכה יש בהמות תמצא בהם ויש בהמות לא תמצא בהם וא"כ אם נמצא שם ב' ענוניתא טרפה וכ"כ רש"י והר"ן ז"ל כתב בשם הרב אברגילונ"י דכיון שעכשיו יש לכל הבהמות ענוניתא דורדא אי משכחת דלית לה טרפה. וסמ"ג והתוס' הסכימו דאם אין לה אחת טרפה ואם יש לה שתים כשרה והטור כתב דהגאונים מכשירין בין אם אין לה כלל בין יש לה שתים ולזה הסכים הוא וכן נראה מדברי רבינו וכ"כ ריא"ז שהעידו לפני מז"ה שהמריאין הנקראין בופ"ל דרכן להמצא בהן ב' ענוניתות והכשיר ואם נמצא הענינותא בצד שמאל כתבו ר"ת ור"י בתשובה שהיא טרפה ולזה הסכים סמ"ג והרא"ש והטור ורוב הפוסקין ומדברי מיי' נראה דכשרה וכבר היה מעשה והכשירו רשב"ט ורבינו קלונימוס ר"י: כתב ריא"ז אמרו הגאונים שאם חסרה אחד מן האונות של צד ימין הואיל והענוניתא שם מצטרפת להשלימן אבל נמצאת הענוניתא לצד שמאל אינה משלמת החסרון של צד ימין והרי היא כאילו נתחלפו להיות שתים בצד ימין ושלש בצד שמאל וטרפה כמבואר בקונט' הראיות:

כתב ריא"ז וכן אני אומר כשתחסר אחד מן האונות ויש סדק באמצעית אחת מהן עד שנראית כשתים כשרה:

רש"י פי' שר"ל מראה כעין כבד כשר וכעין בשר טרפה ולזה הסכימו רוב הפוסקים והר"ן הביא דעת מי שאומר דלענין משמוש איתמר שאם משמושה כעין כבד כשרה ואם משמושה כעין בשר טרפה:

מיי' כתב דאם תסר מגוף הריאה אע"פ שלא נקב הרי היא כמו שחסר מנין האונות וטרפה והטור כתב בשם בעל העיטור שהיא כשרה כיון שהעור קיים אע"פ שבפגמה ולזה הסכים הוא: