שלטי הגיבורים על ברכות מג:

הראב"ד ז"ל כתב דעל בריות מכוערות לא יברך אלא פעם ראשונה שהשינוי עיליו גדול ולא יותר לא עליהם ולא על כיוצא בהם עד שיראה מכוערין מהם וכן לענין בריות טובות ונאות והתוספות והרא"ש והטור כתבו שצריך לברך עליהם משלשי' יום לשלשים יום וכתב בשם הראב"ד דדוקא במי שמצטער עליו מפני שהוא חיגר או סומא כגון בר ישראל דומיא דבריות טובות שיש לו הנאה לרואה אבל על עובדי ע"ז אין מברך וצ"ע דהא גבי בריות טובות מברך אפי' הן עובדי ע"ז:

הראב"ד ז"ל כתב דמברך עליהן תרתי ברוך שכחו וברוך עושה בראשית ותוס' ומיימוני וסמ"ג וטור כתבו כרבינו והסכימו שטוב לברך שכחו וגבורתו מלא עולם:

כך נראה לפי דעת רבינו אבל הטור כתב שהם דברי יחיד ותמה על הרמב"ם שפסק כבעמוד ולדעתי כי לא מלאו לבו לחלוק עליו דאיפשר לומר כיון דבדברי ר' יהודה איכא אימתי הוי כאילו בא לפרש ויכול להיות שהלכה כמותו ותפתר דברי ת"ק בימים קטנים וסמ"ג נמי כתב כרבינו. ויש תימא על מיימוני מדבריו שבפירוש המשניות לדבריו שבחיבורו בזה:

תמה הטור על דברי העמוד שפסק דכי ליכא שותפות בהדיה דמברך שהחיינו וכן כתב הרא"ש דמברך הטוב והמטיב כשהשדה הוא שלו ומיי' וסמ"ג כתבו כרבינו: לשון ריא"ז על הגשמים מברך ברוך הטוב והמטיב והוא שיש לו קרקע שהוא משותף באותה הטובה עם שאר בעלי קרקעות אבל אם אין לו קרקע מברך כך מודים אנחנו לך:

כתב סמ"ג ואפילו ישנים שהם חדשים לו מברך עליהם שהחיינו ונראין הדברים דוקא בדברים שהן חשובין קצת וכן כתב מורי ואני שמעתי שכתב רב שרירא גאון שאין מברכין עליהן אלא בדבר הבא מזמן לזמן וכתב שכן מוכיח בפרק בכל מערבין וכן כתב רש"י בשם רב שרירא והרא"ש כתב י"ל שהכל לפי מה שהוא אדם יש עני ששמח בחלוק יותר מעשיר בכלים חשובים ועוד כתב הרא"ש שבשעת קנין יש לו לברך אע"פ שעדיין לא נשתמש בהן שאין הברכה אלא על ידי שמחת הלב שהוא שמח בשעת קנייתן: כתב בסמ"ק שאם קנה לו ולביתו מברך גם הטוב והמטיב ירושלמי קנה מברך שהחיינו נתנו לו במתנה מברך הטוב והמטיב שיש בו טובה לו ולנותן. לבש מברך מלביש ערומים: