שלטי הגיבורים על ברכות לט.

הרא"ש והטור כתבו דבהמ"ז טעונה כוס ומיימוני כ' דאינה טעונה כוס וסמ"ג כתב לשונו ממש בעשין כ"ז ובעשין כ"ט כתב בהפך וכתבתי בספר המחלוקות בס"ד ודברי רבי' מוכיחי' כאן דטעונה כוס וקשה מה היא דפרק ערבי פסחים ע"ש: לשון ריא"ז היו לו שתי כוסות מבדיל בתחלה על כוס ראשון שאסור לטעום בלא הבדלה וכוס שני מניחו לברך עליו ברכת המזון לפי שברכת המזון טעונה כוס כמבואר בקונטרס הראיות אם אין לו אלא כוס אחד הרי זה מניחו לאחר המזון ואוכל סעודתו קודם שיבדיל הואיל ואין לו אלא כוס אחד ולבסוף מברך על אותו הכוס בתחלה ברכת המזון ואח"כ בורא פרי הגפן ואח"כ על הבשמים ואחר כך בורא מאורי האש ואחר כך הבדלה ושותה את הכוס:

ואם אין לו יין איתא בפרקי ר"א (פרק כ') אמר ר' מונא כיצד אדם חייב להבדיל מקרב ידו לאור הנר ואומר בורא מאורי האש ואם היה בדרך פושט ידיו לאור הכוכבים ואם נתקדרו שמים בעבים תולש אבן מן האדמה ואומר המבדיל בין קודש לחול וכתב רב עמרם ואנן לא סבירא לן הכי אלא אין מבדילין אלא על היין ואפילו על הפת אין מבדילין וכך פירשו התוספות שאין מבדילין על הפת אבל מבדילין על השכר אם הוא חמר מדינה והגאונים כתבו אע"פ שאין מבדילין על הפת אם חל יו"ט במוצאי שבת מבדילין עליו כיון שמקדשין עליו הקידוש עיקר ואגב הקידוש מבדילין ג"כ עליו וכתב מהר"ם שצריך ליזהר שלא יביא הלחם לשולחן עד אחר הבדלה ואם הביא פורס עליו מפה ומכסנו לפי שהוא מוקדם בפסוק וצריך להקדימו אם לא יכסנו: לשון ריא"ז במוצאי שבתות וימים טובים מבדילין על היין ואין מבדילין על הפת כמו שבארנו שם וכך היא שיטת רבינו יצחק: