שלטי הגיבורים על ברכות לח:

התוספות וסמ"ג פליגי על זה וכתבו דלכתחלה יכול ליטול קודם קידוש וכן היה נוהג הרא"ש ז"ל וכתב הטור ואני תמה על מנהגו שצריך לדחוק ולהוציא מימרא דרב ברונא מפשטה וכתב רב עמרם לאחר שמקדש על הכוס נוטל ידיו ומברך ענט"י אבל אם נטל קודם לא יקדש על היין אלא על הפת דאמר רב ברונא נטל ידיו לא יקדש על היין אלא על הפת וכן כתב מיימוני מי שנתכוין לקדש על היין ושכח ונטל ידיו לסעודה קודם שקדש הרי זה מקדש על הפת ולא על היין כיון שנטל ידיו לסעודה וכן היה נוהג הר"מ מרוטנבור"ק לקדש קודם אבל הרשב"ם פירש הא דאמר רב ברונא נטל ידיו לא יקדש היינו לרב דאמר יש קידוש שלא במקום סעודה הילכך לא הוי הקידוש מענין הסעודה והוי הפסק בין נטילה לסעודה הילכך אם נטל ידיו לא יקדש הוא אלא יניח לאחר שיקדש ויצא הוא בשמיעה ולא הוי הפסק כולי האי אבל לשמואל דאמר אין קידוש אלא במקום סעודה וקי"ל כוותיה דשמואל יכול ליטול קודם הקידוש דקידוש לא הוי הפסק ומיהו לכתחלה טוב לקדש קודם כדחזינן דסברי ב"ש שמוזגין הכוס ואחר כך נוטלין הידים שלא להפסיק במזיגה בין נטילה לברכה ועיין פרק ערבי פסחים: לשון ריא"ז מוזגין את הכוס של קדוש ומקדשים עליו תחלה ואחר כך נוטלים לידים כדי שיהא תכף לנטילת ידים סעודה ואם נטל ידיו בתחלה הרי זה יכול לקדש על היין ואינו צריך נטילה אחרת כמבואר בקונטרס הראיות בפרק ערבי פסחים:

כתב הרא"ש ירושלמי וקשה לב"ה היכי עביד פירש היאך עושה שבירך בה"מ והבדלה על הכוס הא אמרי' בערבי פסחים אסור לאדם שיטעום כלום קודם שיבדיל ואמימר בת טוות פי' לן בתענית לפי שלא היה לו בלילה כוס להבדיל ומשני היה יושב ואוכל וחשכה לו למוצאי שבת ואין לו אלא כוס אחד וכן הקשה רבינו נסים גאון ז"ל אהך ברייתא דאמר בגמ' הנכנס לביתו במ"ש מברך על היין ועל המאור ועל הבשמים ואח"כ אומר הבדלה ואם אין לו אלא כוס אחד מניחו עד לאחר בה"מ ומשלשלן כולן לאחריו ותירץ כמו שתירץ בירושל' שהיה יושב על שולחנו וחשכה לו ולא נהירא דהך שנויא לא שייך אברייתא דלישנא הנכנס לביתו במוצ"ש לא משמע הכי ועוד קשה דדייק מינה בערבי פסחים דהמבדיל בתפלה צריך להבדיל על הכוס וכיון שהבדיל בתפלה אלמא שלא היה יושב ואוכל ועוד דדייק מינה בפסחים ש"מ טעם מבדיל ולהך שנויא לא טעם כלום משחשכה הלכך נראה לפרש אם אין לו יין בלילה ומצפה למחר שיזדמן לו יין לא יאכל בלילה אלא ימתין עד למחר שיבדיל על הכוס אבל אם יש לו כוס ואינו מצפה שימצא למחר יין אחר יותר טוב שיאכל קודם שיבדיל ויברך ויבדיל על אותו כוס ממה שיבדיל על הכוס ויברך בה"מ בלא כוס דקי"ל ברכת המזון טעונה כוס ואפילו יחיד המברך טעון כוס מדלא מדכר בשום דוכתא זמון אלא ברכת המזון טעונה כוס משמע כל בהמ"ז אפילו ביחיד וכן מוכח בע"פ דקאמר על הך ברייתא הנכנס לביתו במ"ש ש"מ בהמ"ז טעונה כוס ולשון נכנס לביתו במ"ש משמע דהוא יחיד מיהו אין ראיה כל כך דהנכנס לביתו בבעל הבית איירי ויש לו בני בית ויכול לזמן וראיה מהא דאמר בפרק ע"פ הא דתנן והשלישי אומר ברכת המזון ש"מ ברכה טעונה כוס והתם איירי אפילו ביחיד שהרי תקנו ד' כוסות אפילו ליחיד והכא נמי איכא למדחי דה"ק ש"מ ברכה טעונה כוס בג' דאי אינה טעונה כוס אפילו בג' למה תקנו עליו כוס אחד היה להם לתקן עליו שיר א' ועוד האריך שם ריש פרק אלו דברים ע"ש: