שלטי הגיבורים על ברכות כא.

שיערו בירושלמי כדי הילוך ארבע אמות סמג:

מיי' והרא"ש והטור כתבו כרבינו דדוקא בשחרית אין ש"ץ חוזר אבל במוסף אף ש"צ חוזר וה"ג כתב שכן משמע בגמרא דאף בתפלת המוסף אינו חוזר:

ובפירוש בצבור פליגי רש"י עם כל הפוסקים לרש"י כל שהוא בצבור ל"ש ש"צ ל"ש יחיד אינו חוזר אבל הפוסקים ס"ל דוקא ש"צ אינו חוזר אבל יחיד אפילו כשהוא בצבור חוזר וי"א דה"ה אף בשבת והטור סימן קפ"ו הביא כל הדעות עש"ב: לשון ריא"ז ויחיד המתפלל עם הצבור אין מחזירין אותו על טעותו מפני ששומע התפלה מפי ש"ץ כמבואר בקונט' הראיות וכן ביאר מז"ה:

כתב הרא"ש ולא סמכינן על מה שהזכיר בשחרית ודוקא אתפלה שעדיין לפניו סמכינן ולא על התפלה שהזכיר בה כבר ולא סמכינן נמי על מה שיכול לומר במנחה כי דוקא בשחרית ומוסף שרגילין להתפלל כאחד הוא דסמכינן מתפלה לתפלה אבל לא מתפלת המוסף לתפלת המנחה ע"כ:

ואם לא הזכיר ר"ח ערבית קי"ל דאינו חוזר י"א דוקא בלילה הראשונה אבל בשניה חוזר והתוס' כתבו דאין לחלק והכי כתב הטור:

והני ששה עשר יום מונין מיום המולד לא מיום קביעות החדש וע"ש פי' ברכת הלבנה והמנהג בברכת הלבנה על פי מסכת סופרים ברקוד לפניה ובתוספת דברים בטור: הנוסח במסכת סופרים כך הוא ואין מברכין על הירח אלא במוצאי שבת כשהוא מבושם ובכלים נאים בפ"כ וכן גירסת הטור: