שלטי הגיבורים על ברכות כ:

סמ"ג ואשר"י וטור ומרדכי פסקו כרבינו דיתפלל מעומד ונלע"ד דכיון דקי"ל דרכוב כמהלך דמי א"כ הרוכב על הבהמה צריך להעמיד' עד שיתפלל תפלת הדרך ורבני צרפת כתבו דיכול להתפלל אף מהלך. ורבינו יונה כתב דיש להסתפק כשהוא רוכב אם צריך לירד ולהתפלל או לאו ויש תימה וקושיא על דבריו וכתבתי בהלכות פשוטים ומחלוקות בס"ד. ומיימוני מתיר להתפלל אותה לעולם כשהוא דחוק וטרוד ואינו מחלק בין מהלך בדרך בין יושב בבית וכן הרא"ש והטור ודברי רבינו מוכיחין דלא שרי אלא אם כן הולך בדרך וכן סמ"ג ומרדכי:

הר"ר יוסף פליג על זה וכתב דדוקא במקום סכנה לא ירד מן החמור אבל שלא במקום סכנה ירד ויתפלל וכל הפוסקים כתבו כרבינו ואם צריך לעכב הבהמה וכן המהלך ברגליו אם צריך להתעכב עד שיתפלל הרא"ש ומרדכי והטור כתבו דאין צריך להתעכב אלא יתפלל מהלך בין שהוא על הבהמה בין שהוא על רגליו ודלא כרבינו יונה: לשון ריא"ז הרוכב על הבהמה נראה בעיני שיש לו להחזיר בהמתו או מחזיר עצמו לאחוריו על גבי בהמתו כדרך שהיה נוהג אם בא להפטר מלפני המלך:

לשון ריא"ז ויש מגדולי החכמים שהיו מתפללים לכל רוח שלא היה יודע לכוין כנגד ארץ ישראל חוץ מרוח מזרחי שהיה נזהר מלהתפלל כנגדו לפי שהכותים מתפללין באותו הרוח כמו שמבואר בפ' לא יחפור ונראה בעיני שלזה נתכוונו קדמונים שאין מתפללין בכנסיות במקום שהוא כנגד זריחת השמש ממש ובכנסיות שלנו מקום תפלה מכוון כנגד אמצע היום ואף הוא כנגד ארץ ישראל כמבואר בקונטרס הראיות:

כתב הרא"ש וכהך שמעתתא קי"ל ודלא כשמעתתא דב"ב פרק לא יחפור דפליגי תנאי ואמוראי התם אם שכינה במזרח או במערב והתם נמי מסיק כשמעתתא דהכא אמר ליה רב חביבא לרב אשי אתון דקיימיתון בצפונא דא"י אדרומו ומה שאנו מכוונין האידנא למזרח מפני שאנו במערבה של א"י עכ"ל:

כתב הרא"ש מכאן משמע דמי שלא כוון דעתו לכל הפחות באבות שצריך לחזור ולהתפלל עכ"ל: