שלטי הגיבורים על ברכות יט.

התוס' פליגי על פי' תפלת ערבית רשות וסברי דרשות ר"ל מצוה דמצוה על כל אדם להתפלל ערבית וכן נראה דעת רבי' יונה והמרדכי וצ"ע באשר"י כי בפרק תפלת השחר בראשונה נראה דס"ל כתוס' ואח"כ באותו הפרק עצמו וכן בפ"ק דשבת נראה מסכים לדברי רבינו וכן צ"ע בסמ"ג דבתחילה פסק כדברי התוספות ואח"כ כדברי רבינו וה"ג ומיי' פסקו כרבינו:

ואם לא הזכיר בערבית ר"ח דקי"ל דאינו חוזר י"א דוקא בלילה ראשונה אבל בשניה חוזר והתוס' כתבו דאין לחלק והכי כ' הטור: לשון ריא"ז טעה ולא הזכיר של ר"ח בתפלת ערבית אין מחזירין אותו בין בחודש מלא בין בחודש חסר לפי שאין מקדשין החדש בלילה אלא ביום:

יש מי שהורה שאין עושים כן בצבור כדי שלא יטעו ומיי' והתוס' כתבו דביום הכפורים צריך ליזהר והטור האריך בזה וכתב מנהג אביו ז"ל שהיה מקדים תפלתו לתפלת הצבור כשהיה רואה שהיו מתאחרים בתפלת שחרית יותר מדאי ולא היה בזה משום מקדים תפלתו לתפלת צבור כיון שיש לחוש שמא יתאחרו כל כך שיבא זמן מנחה קודם שישלימו תפ"ש:

כתב הרא"ש וא"כ יש ליזהר כשמאחרים בי"ה תפלת שחרית יוצר עד אחר ז' שעות שיש להקדים תפלת המנחה קודם תפלת המוסף ובירושל' דפרקין גרסינן ר' חייא בשם רבי יוחנן תפלת המנחה ותפלת המוסף תפלת המנחה קודמת הוו בעון למימר שאין שהות ביום להתפלל שתיהן אבל אם יש שהות ביום להתפלל שתיהן תפלת המוסף קודמת ר' נתן בר טובי אמר אפי' יש שהות ביום להתפלל שתיהן תפלת המנחה קודמת והתניא הקדים תפלת המנחה לתפלת המוסף יצא בדיעבד אין לכתחילה לא הוא פתר לה בשלא הגיע זמן לתפלה כהא דריב"ל דהוה מפקיד לתלמידיו אי הוה לכון אריסטון ומטא יומא לשית שעי וע"כ לא סליקתין דתיהוין מצלין המנחה עד שלא תשרון משמע שכך אמר להם דבשעת מנחה קטנה שהוא עיקר זמן המנחה אז יש להקדים תפלת המנחה קודם תפלת המוסף אבל מנחה גדולה דז' שעות אין לחוש ומיהו תלמודא דידן לא סבר הכי דאפי' בשעה ז' פסקינן כרבנן שצריך להקדים תפלת המנחה וי"א דהא דקאמר היו לפניו שתי תפלות מתפלל של מנחה תחלה היינו דוקא שצריך [עת'] להתפלל שתיהם כי ההיא דירושל' מי שרוצה ליכנס לסעודה גדולה וא"א לו להתחיל עד שיתפלל הלכך כיון שצריך להתפלל שתיהן תפלת המנחה קודם שהיא תדירה וגם עיקר זמנה אבל אם אינו צריך להתפלל תפלת המנחה יכול להקדי' תפל' המוספין ולאחר תפלת המנחה עד סמוך לדמדומי חמ' עכ"ל:

כתב הרא"ש ז"ל ולא כריב"ל דאמר כיון שהגיע זמן המנחה אסור לאדם שיטעום כלום קודם שיתפלל תפלת המנחה ואפילו התחיל בהיתר צריך להפסיק כדמוכח פ"ק דשבת וכן משמע לישנא דאסור לטעום כלום ואין הלכה כן ומותר לאכול כשיגיע זמן המנחה וכן פסק ר"ת פ"ק דשבת דמוקי מתני' דלא ישב אדם לפני הספר סמוך למנחה ולא לאכול סעודה גדולה ובמנחה גדולה אבל סעודה קטנה סמוך למנחה גדולה מותר להתחיל וכן נמי סמוך למנחה קטנה דלא חיישינן לאמשוכי כלל בסעודה קטנה דבשל סופרים הלך אחר המיקל וסתמא דתלמודא קאמר התם הא לישנא קמא ולישנא בתרא רב אחא בר יעקב קאמר לה ואף על גב דהאי דמשני תלמודא בלישנא קמא אליבא דריב"ל משני ולא קי"ל כוותיה משמע הא אליבא דידן אין אנו צריכין להעמיד דמשנה במנחה גדולה מ"מ כיון דאוקמי הכי ולא קמשני מידי אליבא דידן ש"מ דהלכתא הכי ורב אלפס כתב כלישנא בתרא לחומרא אפילו סעודה קטנה סמוך למנחה גדולה אסור עכ"ל: