שלטי הגיבורים על ברכות יח.

כתב הרא"ש ז"ל ותחלת זמנה יראה משעלה ברק השחר והאיר פני המזרח מידי דהוה אתמיד השחר אע"ג דעיקר מצותה עם הנץ החמה כדכתיב ייראוך עם שמש ונ"מ אם התפלל בזו השעה יצא דתנא לא חש לפרשו דמלתא דפשיטא היא כיון דזמן המאוחר שלה הוא בזמן התמיד ה"ה לכל זמן המוקדם עד כאן לשונו:

לשון ריא"ז ונראה בעיני שאם לא התפלל תפלת השחר עד ארבע שעות מתפלל והולך עד חצות ויש לו שכר תפלה אבל אין לו שכר תפלה בזמנה הואיל והתפלל אחר ד' כמבואר בקונטרס הראיות עבר חצות ולא התפלל אינו מתפלל עוד תפלת השחר שכבר הגיע זמן תפלת המנחה ואין לה תשלומין הואיל ובמזיד בטלה:

טעה בשתים אינו משלי' אלא האחרונה. מיימוני סמ"ג וטור דלא כה"ג: לשון ריא"ז ונראה בעיני שאם טעה ולא התפלל שחרית ולא נזכר עד הערב אינו מתפלל ערבית שתים שאין תשלומין לתפלת שחרית אלא במנחה שהיא תפלה שלפניה אבל אחר תפלה שלפניה אין לה תשלומין וכן תפלת המנתה וכן תפלת ערבית אין לה תשלומין אלא בתפלה שלפניה כמבואר בקונט' הראיות:

כתב הרא"ש וא"ת אמאי צריך להתפלל שחרית שתים היכא דלא התפלל ערבית הא קי"ל דתפלת ערבית רשות והלכתא כרב באיסורי וכן קשה לקמן בשלהי פרקין הא דקאמ' טעה ולא הזכיר של ר"ח בלילה אין מחזירין אותו לפי שאין מקדשין את החודש בלילה הא לאו הכי מחזירין אותו ואמאי הא תפלת ערבית רשות וי"ל דנהי דהיא רשות אין לבטלה אלא מפני צורך שעה כגון מפני מצוה עוברת ושרי המייניה דלא מטרחינן ליה בפ"ק דשבת וכן עלה על מטתו בירושל' דאין מטריחין אותו לירד תדע שהרי יעקב אבינו תקנה ואסמכוה אהקטרת איברים ופדרים שמצותן כל הלילה וכמו דאינהו לא מעכבי כפרה ואית בהו מצוה איהי נמי מצוה בעלמא יש בה ואין לבטלה אלא מפני צור' שעה עכ"ל:

באשר"י פי' רשב"ם אבל לא מיבעיא ליה טעה ולא התפלל מוסף מהו שיתפלל ערבית שתים דמלתא דפשיטא היא דאינו חוזר ומתפלל כיון שעבר זמן המוסף כיון שמזכיר בתפלה את קרבן המוסף אינו ראוי להתפלל אלא בזמן הקרבת המוסף אבל שאר התפלות אע"פ שנתקנו כנגד הקרבנות מ"מ אינו מזכיר בהם קרבנות ורחמי נינהו והלואי שיתפלל אדם כל היום ע"כ:

שם כתב גאון ז"ל ביטל מעוות שאינו יכול לתקון הוא ולית ליה אלא שכר רחמי דרשות בעלמא הוא אבל שכר מצוה לית ליה משמע דאם רוצה לחזור ולהתפלל שתים לתשלומין שביטל רשאי ושכר תפלת רחמי אית ליה ע"כ:

ודוקא טעה ולא התפלל כלל אבל התפלל במנחה י"ח ברכות ולא הזכיר של שבת מחלוקת בין ר"י ובין חכמי פרווינצ"א וההכרע הוא שיתפלל למעריב תפלה אחרת בתורת נדבה וא"צ לחדש בה דבר דכיון דמתפלל מספק אין לך חידוש גדול מזה וכן אם טעה בתפלת מנחה של ר"ח לדברי הר"י וחכמי פרווינצ"א צריך לחזור ולהתפלל אע"פ שאינו מרויח במוצאי ר"ח כלום והר"י וסמ"ג כתבו דאינו מתפלל במוצאי ר"ח שתים וכן הדין דפליגי במו"ש כשטעה ולא התפלל של שבת אלא י"ח ברכות:

כתב הרא"ש ז"ל נראה שאם שכח ולא התפלל יעלה ויבא במנחה לא יתפלל במוצאי ר"ח שתים כיון דאין לו להזכיר של ר"ח למה יחזור ויתפלל שמונה עשרה כיון שכבר התפלל אותם ולא דמיא להא דאמרי' הכא שמתפלל במוצאי שבת שתים של חול ויוצא בה בשל שבת דשאני הכא דאף בשבת ראוי לו להתפלל י"ח אלא מפני הטורח תקנו שבע ברכות הלכך כשלא התפלל במנחה ז' יצא באותן י"ח שמתפלל במוצאי שבת דאינון נמי שייכי לשבת עד כאן: