שלטי הגיבורים על ברכות יז:

מיי' וסמ"ג כתבו דהכא מועיל כלי בתוך כלי כמו מחיצה והרא"ש ורבינו יונה כתבו דאינו מועיל לס"ת רק מחיצה ומיהו בכל ספרי הקדש אפילו בחומשים סגי כלי בתוך כלי: לשון ריא"ז הניחן בתוך טליתו והניח טליתו בתוך תיבה של ספרים הרי הוא ככלי בתוך כלי שהרי הטלית אינו כליין וס"ת שאינו ראוי להניחו כלי בתוך כלי עושה לו מחיצה עשרה ואם יש לו בית אחר צריך להניחן בבית אחר:

הני בתי כסאות דפרסאי וכו' פירש רש"י שהן בחפירה ופיהן ברחוק ארבע אמות מן הגומא והרעי מתגלגל ונופל למרחוק ומיירי שאין בהן ריח רע וכתב ר"י דבתי כסאות שלנו אע"פ שהן סתומין רגילין להשתין בהן ואין ראוי לקרות בהן: בתי כסאות של פרסיים אע"פ שיש בהן צואה הרי הן כסתומין לפי שהן עשויין במדרון והצואה מתגלגלת למרחוק ופיותיהן נקיים ואין בהם שום ריח:

ורחום וכל הכנויין כתב מיימוני שמותר לאומרן בבית הכסא והראב"ד כתב דאין לומר רחום:

ול"ד דכל היכא דלא אמר רבינו דאותו תיקו לחומרא דהוא לקולא וצ"ע דמיי' וטור פסקו לחומרא והראב"ד לקולא ונראה דפליגי דלדברי מיי' והרא"ש דוקא נגד בית הכסא חדש מותר לקרות אבל תוכו אסור ולדברי רבינו והראב"ד ורבינו יונה כשהוא חדש אפי' הזמינו מותר לקרות ולהתפלל אף בתוכו:

הרא"ש הביא לשון זה וכתב ז"ל ולא כתב כאן דעבדינן לחומרא כדכתב בבעיא דלעיל דדבוקה לו בסנדלו משום דהתם הוה ליה ספיקא דמילתא דאורייתא אבל הכא ה"ל תיקו ומלתא דרבנן דלא אסרה תורה אלא בבית הכסא ישן עצמו אבל בהכ"ס חדש שאין בו צואה אינו אסור אלא מדרבנן מדבעיא ליה בהזמנה בעלמא אי חיישינן לבזיון אי לא ולא אפשטא ועבדינן לקולא מיהו נראה מדקאמר רב חסדא לעיל מתפלל אדם כנגד בהכ"ס דלית בי' צוא' מוקי לה בחדתי משמע דבתוכו אסור עכ"ל: