שלטי הגיבורים על ביצה ח:

אע"פ שהניח העירוב כתב הרא"ש שאינו יכול לבשל מיו"ט ראשון לשבת וכ"כ בעל העיטור:

לשון ריא"ז ואינן נאסרין משום בישולי נכרי לפי שראויין לאכול בלא צלייה וכל דבר שהוא נאכל כמו שהוא חי אין בו משום בשולי נכרים ואם עשאן נכרי כסא דהרסנ' שמערבין בהם קמח אסורים משום בישולי נכרי' שהקמח אינו נאכל כמו שהוא חי (ואין) [ויש] בו משום בשולי נכרים ואין ראוי לערב בהם וכן נראה בעיני לומר בפת של נכרי שאוכלים אותה במקום שאין פת ישראל מצויה ואם נילושה העיסה בבצים או שמעורבים בה דגים או כל דבר שאינו נאכל כמו שהוא חי הרי הוא אסור כמבואר בקונטרס הראיות:

מכאן אנו למידים ליקח מן הנכרי פת הנילוש מן הבצים שקורין אובליי"ש וקנשייא"ש דלמאי ניחוש לה אי משום פת הא חכמי' התירו' ואי משום ביצים ששלקו בו הא אמרינן הכא דקימחא עיקר וגם אין לחוש שמא הביצים הן מעופות טמאים או שמא יש בהן דם או שמא של נבלה וטריפה הם דאזלינן בתר רובא וגם אין לחוש שמא נילושה בביצים טרופים מהאי טעמא ומיהו פשטידא של דגים שאפאן נכרי אין להתיר דיש בה משום בישולי נכרי הואיל ונבלע השומן של דגים בתוך העיסה אע"פ שהעיסה אין בה משום בישולי נכרי' דהא התירו הפת וגם השמנונית שנבלע בה אינו בעין מ"מ קודם שנבלע בעיסה הוה בעין והיה נאסר נמצא שהעיסה בלועה מן האיסור דרבנן ואותה נילו"ש נראה דמיקרו שלקות מדלא מברכין עלייהו ברכת המוציא ויש בהו משום בישולי נכרי דליכא תורת פת עלייהו ומיהו אמר מהר"ר יחיאל ז"ל דמכל מקום אין בהן בשולי נכרי' כיון דדרך אפיית פת עביד להו ועוד דאי קבע סעודה עלייהו מברכין ברכת המוציא אלמא פת נינהו:

ומי הוא זה הנקרא גדול גבי עירוב יש בו מחלוקת ועי' בעירו' בפרק חלון:

וכן כתב ר"י שמזכה ע"י אשתו והרא"ש כ' שאינו מזכה על ידה וכן כתב ב"ה וז"ל ולי נראה דאין מזכה ע"י אשתו דהא דאמרינן גבי עירובי חצירות דמזכה ע"י אשתו מוקי לה בשילהי נדרים בשיש לה בית באותה חצר דמיגו דזכיא לנפשה זכיא נמי לאחרינא אבל אין לה בית באותה חצר לא דיד אשה כיד בעלה ובעירובי תבשילין אין אדם צריך לזכות לאשתו ולבני ביתו אלא כשהוא עירב [כולן מותרין] וכיון דאינה צריכה לזכות אין מזכין על ידה מידי דהוה אערובי חצירות כשאין לה בית וחצר ומה שמזכה ע"י בנו ובתו הגדולים היה אומר ר"ת דלר' יוחנן דאמר גבי מציאה בפרק קמא דבבא מציעא לא גדול גדול ממש ולא קטן קטן ממש אלא קטן ואינו סמוך על שולחן אביו הוי גדול וגדול הסמוך על שולחן אביו זהו קטן הוא הדין הכא נמי ואין לזכות העירוב ע"י גדול הסמוך על שולחן אביו דידו כיד אביו ועבדו ושפחתו העברים אע"פ דסמוכין על שולחנו לא הויא ידם כידו דדוקא גבי בנו גדול הוא דאמר ר' יוחנן דידו כיד אביו לפי שרגיל להיו' תמיד סמוך על שולחנו אבל נכרי הסמוך על שולחן בעל הבית אין מציאתו של בעל הבית ואפילו אוכל אצלו בחנם וכל שכן עבדו ושפחתו העברים דבשכרן קאכלו: