שלטי הגיבורים על ביצה ח.

וי"א שצריך לעשות בו ג' סעודות וכ"כ מיי' והרא"ש לא נהיג כן ועי' פ"ו מהל' יו"ט כיצד היא השמחה ביו"ט אוכלים ושותים ושמחים ואין להתענות בו כלל ורב נטרונאי כ' ביום ראשון של ר"ה אסור לישב בו בתענית משום דמדאוריי' הוא אבל ביו"ט ב' ושבת לית בהו קושיא משום דעשרה ימים אינון משונין מכל ימות השנה לפיכך נהגו רבותינו לישב בהם בתענית בין בחול בין בשבת וכתב הרא"ש ודבריו תמוהים שאוסר להתענות ביו"ט ראשון של ר"ה והתיר להתענות בשבת ונראים דברי רב האי שכתב להתענות בשני יו"ט של ר"ה אנו רואים שיפה הוא שלא להתענות שכך אמרו פרנסי ישראל הראשונים לישראל לכו אכלו משמנים ושתו ממתקים וכן בשבת שובה אין אנו רואים שיתענה האדם שהרי ט' באב שהוא תענית חמור לא רצו לקבוע בשבת וכ"כ הרי"ץ גיאות שאין להתענות דעשי"ת איקרו ימי צום לא איקרו וכן יראה מהמדרש כי מי גוי גדול וכן איתא בירושלמי בר"ה מתריעין ולא מתענין: לשון ריא"ז אין לו לאדם ביו"ט אלא או אוכל ושותה או יושב ושונה שהרי כתוב אחד אומר עצרת לה' אלהיכם וכתוב אחד אומר עצרת תהיה לכם הא כיצד או כולו לה' או כולו לכם. ואם בא להתענות כל ימות השנה ואפילו ביו"ט כדי לעסוק בתורה הרשות בידו חוץ מיום טוב של עצרת שנתנה בו תורה ויום הפורים שעיקר תקנתו לשמחה ולמשתה היא וכן ערב יוה"כ שהרי אמרו כל האוכל ושותה בתשיעי מעלה עליו הכתוב כאילו התענה ט' וי' וכן בשבתות של כל השנה שנא' וקראת לשבת עונג וזה מבואר בפסחי' בפ' אלו דברי' וכן נרא' בעיני שאסו' להתענו' בשבת שבין ר"ה ליוה"כ כמו שאסור להתענות בעי"ה ובשאר שבתות ויו"ט של ר"ה הרי הוא הרי הוא כשאר הימים טובים ואסור להתענות אלא אם הוא רוצה לקיים כולו לה' כגון שרוצה להרבות בתפלה ובתחנוני' ובת"ת כל היום שאין לו פנאי בשמחת אכילה ושתייה כדי שלא יבטל מתלמודו או מתפילותיו כמבואר בקונטרס הראיות ויש תימה על ריא"ז למה פסק כרבי אליעזר לגבי רבי יהושע: