שלטי הגיבורים על ביצה ד:

נראה מדברי רבינו דמיירי היכא שיש לו עפר מוכן דהא לדידיה לא מצי לשחוט לכתחילה אא"כ יש לו עפר מוכן כדלעיל וכן הוא דעת מיי' והטור הביא דוקא דברי מיי' והשיב עליהם ונ"ל דאם יכול לכסותו בדקירה אחת כיון ששחט כבר מותר אפילו אין לו עפר מוכן רק שיהיה לו דקר נעוץ מבעו"י אמנם אם הטעם הוא משום טרחא אי אפשר לפרש כן: לשון ריא"ז וכן אם שחט ביו"ט בהמה חיה ועוף ונתערב דמן זה בזה אסור לכסותן ביום טוב ואפי' שחט בעפר מוכן ואם היה באמצע החצר מכסין אותו בעפר מוכן אבל אין מכסין אותו בדקר נעוץ אלא דם חיה ולא דם בהמה ואם יכול לכסותן בדקירה אחת מותר שהרי דקירה זו לדם חיה היא צריכה:

ועיסה שנילושה מערב יו"ט בא"י לכ"ע אסור להפריש ממנה חלה ביום טוב אבל בחו"ל דקי"ל אוכל והולך ואח"כ מפריש רק שישייר ממנה מעט יותר מן החלה פסק רבינו חננאל שיכול להפריש ורבינו וכן רש"י פסקו שאין להפריש ורבינו חיים כתב בשם רש"י דאפילו מה שאוכל ומשייר תחילה הרי בכלל אין מגביהים תרומות ומעשרות וכיון דאיכא פלוגתא דרבוותא טוב שלא להפריש אלא אוכל ומשייר: לשון ריא"ז גלגל עיסה מערב יו"ט מפריש ממנה חלה ביו"ט לפי שחלה צריך להאכילה בו ביום לכהן בד"א בחלת תו"ל שאינה נאכלת שאם רצה אוכל והולך ואח"כ מפריש אבל בחלת א"י שהיא נאכלת ואינו יכול לאכול בלא הפרשה אסור להפרישה ביו"ט כמבואר בקונטרס הראיות: