שלטי הגיבורים על ביצה ד.

נראה מדברי רבינו דאינו שוחט לכתחילה אא"כ יש לו עפר מוכן מאתמול וכ"כ מיי' אבל סמג ור"ת כתבו דאם יש דקר נעוץ ועפר תיתוח בענין שא"צ לחפור מצי שחיט לכתחלה אפי' לא הזמינו אתמול ולרבינו לא מצי למעבד כן אלא בדיעבד אבל לכתחלה לא סגי לשחוט בלא עפר מוכן:

לשון ריא"ז לא ישחוט אדם חיה ועוף ביו"ט אא"כ יש לו עפר מוכן מערב יו"ט לכסות דמן שהעפר מוקצה הוא כמו האבנים שהם מוקצים בין בשבת בין ביו"ט לפיכך צריך להזמין העפר מערב יו"ט ולומר זה אני רוצה לכסות בו אפי' היה לו דקר נעוץ בעפר תיחוח מערב יו"ט ואסור לכסות אותו בעפר שלא הוכן לכך ואם שחט יחפור בדקר ויכסה והוא שהיה לו עפר תיחוח אבל אם לא היה לו עפר תיחוח לא יחפור כל עיקר שמא יכתוש הרגבי' וכתיש' הרגבים אסור ביו"ט: כתב הרא"ש ז"ל ותימה מהא דרב אלפס ז"ל דכ' כל המשניות כצורתן ולא הביא הך גמרא דמוחלפת השיטה וה"ר יוסף פירש דלא מהפכינן מלתייהו כלל דבית שמאי ניחא כדקאמר תלמודא שאני הכא דאיכא דקר נעוץ והא דקאמר רבי יוחנן מוחלפת השיטה ה"פ החליפו בית הלל שיטתן להקל בסילוק תריסין טפי מאחריני משום דהוי צרכי רבים ואין רוב צבור יכולין לעמוד בה:

לשון ריא"ז ואם ראו לצלות בו ביצה מותר לכסות לפי שלא יצא מכלל אש וראוי לטלטלו לכל דבר ובתלמוד ארץ ישראל מפרש ואם שחט ואין לו עפר מוכן לכסות בו מותר לכסות באפר שהוסק ביו"ט ואע"פ שאינו ראוי לצלות בו ביצה ונראה בעיני שכל זה הוא לפי דעת האוסרי' הנולד ביו"ט אבל לדעת המתירים ומדמי יו"ט לשבת ה"ז מותר לשחוט בו לכתחילה ולכסות באפר שהוסק ביו"ט אע"פ שאינו ראוי לצלות בו וכן עיקר כמבואר בקונטרס הראיו':

לשון ריא"ז והוא שהיה הדם בזוית אחד אבל אם היה באמצע החצר שמלכלך חצרו הרי זה כדבר מאוס וכגרף של רעי וראוי לכסותו בעפר מוכן ואפי' אם הים דם בהמה כמו שביאר מז"ה ואם לא היה העפר מוכן וכן אם היה לו דקר נעוץ בעפר תיחוח מעיו"ט לא יכסה בו דם כוי ששוחטו ביו"ט אע"פ שהיה באמצע החצר: