שלטי הגיבורים על ביצה יח.

נר שכבה מותר לחתוך ראש הפתילה כדי שיהא נוחה לידלק ולא חשיב תקון מנא ודוקא שרוצה לחזור ולהדליקו בו בלילה אבל בליל שני של ראש השנה וכן בליל יום טוב שלאחר השבת. אסור להדליק שירי פתילות שכבו בראשון שבמה שכבו בראשון הוכנה להדליק בו פעם שנית והוה ליה מכין משבת ליום טוב ואסור אם לא שהודלק ונכבה ע"ש. נר של בטלה פירוש שאינו צריך לו אסור להדליקו אבל של בהכ"נ לא חשיב של בטלה ומותר להדליקו והרא"ש כתב בתשובה שמותר להדליקו ביום הראשון בערב לצורך ליל ב' ואפילו ביום טוב שני בערב ואין בזה משום אין יום טוב מכין לחול שמיד בהדלקתו יש מצוה לאותה שעה שבכל שעה אפילו ביום יש מצוה בהדלקת נרות בבית הכנסת:

ודוקא בתנורים שלהם שהיו מדבקין הפת סביב ואין צריך לגורפן אלא מהטיח שנופל לתוכו אבל בתנורים שלנו שמכבין הגחלים בגריפה אם אפשר לאפות זולתם אלא שרוצה לגרוף כדי לאפות הפת יפה אסור אבל אם א"א לאפות בלא גריפה מותר:

סמ"ג פליג וכתב בשם רבינו תם דיש לאסור טפי בגבול אפר דלאו בר גיבול מפני דנתינת מים זהו גבולו טפי מבמידי דבר גיבול ועי"ל דרפ"ו בהג"ה א':

רש"י פירש דכל זה דלא כהלכתא דקיימא לן כרבי שמעון דדבר שאינו מתכוין מותר אבל ר"י פירש דחשיב שפיר מתכוין שהרי מכוין למה שהוא עושה:

פירש רש"י מטה כשמעמידין אותה אסור ליתן הרגלים לתת הקרשים עליהם אלא ישים הקרשים תחלה ואחר כך יתן הרגלים תחתיהן ופירשו התוס' שלא יתכן לאסור אם לא יהיו הרגלים ארבע דפים מחוברים בארבע דופני התיבה שאין העולם נזהרים ליתן השולחן על גבי הרגלים בשבת וכן המטה שמעמידין אותה ליתן הרגלים ולתת הקרשים עליהם ואחר כך פורסין עליהן עור דמי לאהל ואסור להעמיד ולפרוס עליה ואם פירס אינו חייב חטאת אבל מטה כעין שלנו אם היתה זקופה או מוטה על צדה מותר להושיב על גבי רגליה דלאו מידי עביד וכן כסא העשוי פרקים וכשרוצים לישב עליו פותחין אותו והעור נפתח וכשמסירים אותו סוגרים אותו והעור נכפל מותר לפתוח לכתחלה:

לשון ריא"ז והתוספות ורבינו שמשון מתירים להניח האסכלה תחלה ואחר כך מסדר הביצים עליהם שאין זה דרך בנין הואיל ואינו עושה מחיצה שהרי מעשים בכל יום שמניחים את השלחן על גב רגלים לאכול עליו ואפילו בשבת ולא נאסר סדור הביצים אלא כשמסדר ביצים על גבי ביצים על גב האש שנראה כדר בנין אבל אם מסדר מלמעלה למטה מותר שתופס העליונים ומסדר את התחתונים תחתיהן: