שלטי הגיבורים על ביצה יח:

כתב הרא"ש ז"ל פירש רש"י הך הלכתא אליבא דאית ליה מוקצה איקבע ואנן כרבי שמעון דמתיר קי"ל וה"ר אלפסי שפירש רטיבא אסור משום מוקצה דלדידיה ניחא דאיהו פסיק לקמן בשילהי מכילתין דקי"ל כרבי יהודה במוקצה ביו"ט אבל לרש"י קשה דרב אשי קבע הלכתא בתלמוד דלא קי"ל הכי ופי' ר"ת דטעמא דאין סומכין לאו משום מוקצה אלא משום [גזירה] יו"ט אטו שבת כדמסיק בפרק כל הכלים ומסיק התם דמתני' דהכא ב"ש היא דפריך מהך דמשילין אהך דאין סומכין ואההיא דאין בין יו"ט לשבת ומשני רב פפא הא ב"ש הא ב"ה דפליגי גבי אין מוציאין את הקטן לרה"ר ור' שמעון מתיר כבית הלל והא דקתני שלא נתנו עצים אלא להסקה הכי פי' ובשבת לא חזו להסקה וגזרינן יו"ט אטו שבת ורב נחמן ורב ששת דפליגי בחיזרא אפילו מאן דשרי לא שרי אלא משום מה לי לצלות בו מה לי לצלות בגחלתו ואליבא דתנא קמא פליגי ולא אליבא דר' שמעון ולא מוקמי פלוגתייהו בפלוגתא דב"ש וב"ה אלא כרב יוסף דמשני התם הא ר' אליעזר והא ר' יהושע ולית להו דיחויא דהתם וניחא לאוקמינהו כב"ש ומסקנא דשמעתין והלכתא יבישא שרי רטיבא אסור קיימא שפיר כרב פפא דמוקי הך כב"ש והא דאסר רטיבא לאו משום דסבר כבית שמאי דלא ניתנו עצים אלא להסקה אלא היכא דחזו להסקה שרו בית הלל לכל דבר ורטיבא דלא חזי להסקה אסרי לכל דבר ולא משום [מוקצה אלא משום] דגזרינן ביו"ט אטו שבת:

לשון ריא"ז ומז"ה מתיר בכל אלה ואין שטת התלמוד כדבריו כמבואר בקונט' הראיות:

כתב הרא"ש ז"ל פרש"י האי ושוין שלא יקטמנו אקיסם קאי וכן משמע דאבוס של בהמה לא חזי לפתוח בו הדלת והא דאמרי רבנן שאין בו אלא משום שבות כשקטמו בידו דהוי כלאחר יד דאי בסכין אמאי לא מיחייב כיון דעבד לחצות בו שיניו ולפתוח בו את הדלת ובתוספתא משמע דקאי אאבוס של בהמה דקתני אבל נוטל הוא מן האבוס של בהמה ובלבד שלא יקטמנו לחצות בו שיניו ואם קטמו בשבת חייב חטאת במזיד ביום טוב לוקה את הארבעים ומילתא דרבנן לא מיתניא התם ולרב יהודה דאמר אין בו משום תיקון כלי איכא לאוקמי בקוטם בידו והכא בסכין השתא לפום גמרא דידן ושוין ע"כ קאי אקיסם דאבוס של בהמה [לא חזי] לפתוח בו את הדלת ואמרי רבנן דבקיסם לחצות בו שיניו איכא חיוב חטאת בכלי ושבות ביד. באבוס של בהמה אף בכלי שרי לקטום לחצות בו שיניו דדוקא בקיסם דאיכא חיוב חטאת בכלי גזירה ביד אטו כלי אבל באבוס של בהמה לא גזרינן כלי דידיה אטו כלי דקיסם וכן משמע דמדמי ליה לשבירת חבית (דאסרי) [דאיירי] בכלי אבל לפי' התוס' דרבי אליעזר איירי באבוס של בהמה משמע דרבנן אסרי באבוס של בהמה לקטום בסכין וגמ' דידן עיקר ואפילו בסכין מותר לחתוך מן האבוס של בהמה לחצות בו שיניו. אמר רב יהודה אוכלי בהמה אין בהן משום תקון כלי כלומר מותר לקטום מהם קיסם לחצות בו שיניו והכי הלכתא: