שלטי הגיבורים על ביצה יז:
Shiltei HaGiborim on Beitzah 17b · שלטי הגיבורים על ביצה · free full Hebrew text
Open in the reader →אבל לשברם ביד יראה מפרש"י שמותר אבל מלשון הרא"ש נראה דאפי' לשברם ביד נמי אסור וטוב להחמיר: לשון ריא"ז לבקוע בקיעין דקים להאחיז בהן האור ביו"ט אסור ואינו מתיר אלא לבקוע בקיעין גדולים ולי נראה שאפילו בקיעין דקים כעין קיסמין מותרי' שהבקוע צורך הבערה הוא וכשם שהבערה מותרת ביו"ט ואפי' אם יש לו כמה עצים מבוקעין מאתמול צריך עוד לסלתם ולקטום בשעת ההסקה לפי הצורך כמבואר בקונטרס הראיות:
וסמ"ג אוסר גם בקופיץ לפי שאין אנו בקיאין מהו קופיץ ולא התיר אלא בסכין ואפילו בקוע בקופיץ לא שרי אלא בקורה גדולה דא"א להסיקה בלא בקוע אבל עצים של הסקה גדולים קצת וראויים להסקה בלא בקוע לא יבקעם כלל כיון שאפשר להסיקן בלא ביקוע: וכתב הרא"ש ז"ל והרמב"ם ז"ל פסק כלישנא בתרא וכן בעל העיטור כתב הראב"ד דבקוע עצים מותר ע"י שינוי לכו"ע לפי שא"א לבשל ולאפות בלא עצים ולפיכך עשו אותה כדיכת המלת שהתירו ע"י שינוי ע"כ ולא ידענא מאי שינוי קאמר כבר מפורש במשנה היתר הביקוע בקופיץ דוקא ולא בדבר שהוא כלי אומנות ויראה דהיתר הביקוע דאיירי ביה היינו לבקע מן הקורה שא"א לאפותו ולבשל בה בלא בקוע אבל עצים של הסקה והם גדולים קצת לא יבקעם כיון שיכול לבשל ולאפות בהן בלא ביקוע טירחא שלא לצורך הוא ואב מלאכה כדאמר בפרק כלל גדול האי מאן דסלית סילתי חייב משום טוחן וקצת משמע כן מדברי הרמב"ם ז"ל שכתב ולמה אסרו בקרדום וכיוצא בהן מפני שאפשר היה לו לבקע מערב יו"ט ולמה לא נאסר הביקוע כלל מפני שאי אפשר שיפגע עץ עבה ולא יוכל להבעירו וימנע מלבשל לפי כך התירו לו לבקע בשינוי: לשון ריא"ז וכן הקופיץ שהוא כלי העשוי לבקע בו עצים אין מבקעין אלא בזכרות שלו ולא בנקבות שלו כמבואר בקונטרס הראיות:
ואם נפחת מאיליו נוטל ממקום הפחת שלא הסיח דעתו מהן מערב יו"ט שהיה דעתו ליטול מהן ושכח או שהיה בידו מפתח ואבד ביום טוב כמבואר בקונט' הראיות:
כתב ה"ר פרץ אבל היתדות שנועלין בהן אסור להסירם דהוי כבנין גמור וכתב הרא"ש כעין קשירת חבל וכיוצא בו אבל פותחת של עץ ושל מתכת אסור להפקיע ולשבר דבכלי נמי שייך בנין גמור וסתירה גמורה ובסמ"ק כתב ובשבירת פותחת של תיבות נחלקו בה ה"ר אליעזר מתיר ור"י אוסר ומיהו ע"י נכרים יש להקל ע"כ ומיי' השמיט דין הפקעת החותמות וכלל אותו בדין מגופת חבית פרק כ"ג מהלכות שבת:
והרא"ש היה סובר להחמיר אף בפי שתי נרות וצריך לשניהם:
ואפי' בכלי אע"פ שנופל בארץ וכבה ומיי' אוסר בכלי ולא נהירא להרא"ש: