שלטי הגיבורים על ביצה יז.

נויי סוכה אסורין באכילה ואם התנה עליהן שאומר איני בודל מהם כל בין השמשות מותרין שאז לא חל עליהם שום איסור אבל בעצי סוכה לא מהני תנאה שעל כרחו בודל מהם כל בין השמשות משו' סתירת אהל ודוקא שמתנה בזה הלשון אבל אמר אני מתנה עליהן לאוכלן כשיפלו אינו כלום אבל אם אמר אני מתנ' עציהן לאוכלן אימתי שארצה מהני שגם בין השמשות בכלל ולפי תירוץ אחר של התוס' לא מהני תנאה אפילו בנויין אלא לאחר שיפלו וכן נראה מדברי ב"ה שכתב עטורי סוכה שנפלו בשבת אסורין באכילה ואסורין לטלטלן במקומן נפלו ביום טוב אסורין באכילה ומותרין לטלטלן במקומן נפלו בחוה"מ אסורין באכילה ומותרין להחזירם אבל אם התנה עליהם בשעת שתלה אותן ואמר כשארצה אטול מהן מותר ע"כ הרי שלא התיר בתנאי אלא לאחר שנפלו ואיני מבין מה שחלקו לענין טלטול במקומן בין שבת ליו"ט והרא"ש ז"ל כתב בתשובה דמהני בהו תנאה אפילו בעודן קיימין אבל בלא תנאי אסורין אפילו לאחר שנפלו: