שלטי הגיבורים על ביצה טז:

כתב הטור אבל לא בעצים שבמוקצה שהן מוקצין והא איכא לאוקמי כר"ש וסיפא בארזים ואשוחים דמודו בהו ר"ש כיון שעומדין לבנין הוי מוקצה מחמת חסרון כיס ואיכא נמי לאוקמיה כרבי יהודה ובכל מיני עצים ורישא איירי בתבנא סריא דאית ביה קוצי ואינה ראויה אלא להסקה וזה תלוי בשינוי דעת הפוסקי' בענין מוקצה:

לשון ריא"ז אין נוטלין עצים מן הסוכה ביו"ט אע"פ שאינה סוכת מצוה מפני שהוא כסותר בנין אבל נוטלין מן העצים הסמוכין לדפנות שאינם ארוגין עם הדפנות והרי הן כשאר עצים וכן החבילין העומדין על הסכך שאינן כסכך עצמו ואם נפלה הסוכה ביו"ט נוטלין אפי' מן הסכך עצמו והוא שהיתה הסוכה רעועה שדעתו עליה מערב יו"ט שיודע שעתידה ליפול אבל אם היתה סוכה בריאה שנפלה ביום טוב אסור ליטול מעציה אפי' אחר שנפל כמבואר בקונטרס הראיות:

עצי הסכך כל זמן שהסוכה קיימת אסורין מן התורה נפלה אסורין מדרבנן ור"ת פי' אפילו בעודה קיימת אין האיסור מן התורה אלא במה שצריך להכשר סוכה והשאר אינו אסור אלא מדרבנן ובדפנות אין בהם שום איסור ומיי' כתב שגם עצי הדפנות אסורים ולא נהירא להרא"ש: