שלטי הגיבורים על בבא מציעא סב

הא דאמרינן שותף חולק שלא לדעת חבירו כתב רבינו ישעיה דוקא שהשלימו שותפתן אבל שמו מעות בשותפות להתעסק בהם לזמן אין אחד מהם יכול לחלוק וליטול זוזי ולומר כל מה שאשתכר בהם יהיה שלי עד שיודיע לחבירו או לשלשה שהן ב"ד ע"כ ומשמע מדבריו שכל אחד יכול לכוף חבירו לחלוק אפילו בתוך זמן השותפות ואין זה כדברי מיי' שכ' שכל אחד יכול לעכב מלחלוק תוך הזמן וכ"כ הראב"ד ז"ל שאין אחד מהם יכול לחלוק תוך הזמן ואם חולק בלא דעת חבירו והרויח או הפסיד הכל לאמצע כאילו לא חלקו וי"א שכל ההפסד שלו וחבירו לא יערער על חלוקתו והוא בעצמו אינו יכול לערער ולבטל חלוקה שחלק הוא ולא נהירא לטור שלא חלק אלא על דעת שהיה סבור שהחלוקה היתה בדין וכיון שלא היתה בדין יכול לבטלה ומהא דאמרינן דבמקום פסידא שותף חולק שלא מדעת חבירו כ' המרדכי פרק הגוזל בתרא והגהות מיי' פי"ב מהל' גזילה ופ"ד מהל' שותפין בשם מהר"ם ז"ל דראובן ושמעון שהיו דרים תחת שר אחד והיה להם חוב אחד בשותפות ויצא ראובן משם לדור תחת שר אחר וכעס עליו השר ואמר לשמעון את חלקך אסייע לך שיפרעו לך אבל חלק ראובן לא אסייע אם אמר שמעון לעצמי אני מציל הציל לעצמו דכל כהאי גוונא במקום אבוד שותף חולק שלא מדעת חבירו מיהו נראה דאם הציל יותר מכדי חלקו שצריך לתת לשותף דהא ליכא הכא הפקר בעלים ועוד כתב מהר"ם ז"ל שם שנים שהיה להם חוב אחד ביחד והחוב מקולקל ביותר וצריך ליתן שוחד ולהוציא הוצאות האחד רוצה והשני אינו רוצה יכול לחלק שלא לדעת חבירו ויאמר לעצמי אוציא חלקי ואציל לעצמי דכיון דאיכא פסידא יכול לומר פלג. ועוד השיב מהר"ם על יהודים שבכל מלכות שהורגלו לתת מס בשותפות כמה שנים ואח"כ נתן המלך קצת מהמלכות שלו לבנו ואינו לוקח מס מהם אלא מניחו לבנו ועתה תובעים הקהלות מס מאותם היהודים הדרים בעיירות בן המלך שיתנו עמהם כמשפט הראשון בעודם תחת יד המלך והשיב דאם המלך נסתלק לגמרי ממלכות בנו הם פטורים מלתת מס עמהם דבמקום פסידא שותף חולק שלא מדעת חבירו: ודבר פשוט הוא כי לא נשתתפו אלא משועבדים היו למלך בעודם שלו ודרים תחתיו וכל זמן שהם שלו הם למס עובד אבל יצאו מתחת ידו אדעתא דהכי לא נשתתפו ועוד שהמלך עצמו פוטרן ועומד וצווח שאין לו חלק עמהם אלא של בנו הם ואזלינן בתר מצות המלך אמנם אם עדיין יש למלך תפיסת יד בהם ולוקח מהם מס לא בטל השותפות ויש להם לתת עמהם כבראשונה עכ"ל ונראה דהא דלא שני ליה למהר"ם לפטור היהודים הדרים תחת ממשלת בן המלך מטעם שותף חולק שלא לדעת חבירו היינו היכא דהודיע לחבירו דהוא חולק עמו כההיא דאמר לעצמי אני מציל אבל הכא שיהודים שהם תחת ממשלת בן המלך לא הודיעו ליהודים שתחת המלך שרוצים לחלק השותפות אולי תאמר דאכתי שותפין הן משום הכי הוצרך מהר"ם לתת טעם כי לא נשתתפו וכו' ומשם אתה למד דלפעמים במקום פסידא אמרינן שהשותפות נחלק מעצמו אפילו לא הודיעו הדבר הזה וכגון דאיכא אומדנא שבתחלה לא נכנסו לשותפות לזה אדעתא שישתתפו עד זמן פלוני ותו לא הילכך כל שותפות שלא פירש בו הזמן אע"ג דבסתם נשתתפו תלוי בזמן כגון שותפות דמס דודאי תלוי בזמן עד שיהיו כולם תחת ממשלת אותו השר אזלינן בתר אומדנא דמוכח ואמר דעד ההיא שעתא שיעמדו כולם תחת אותו שר נשתתפו ותו לא ומ"מ דברי מהר"ם צ"ע: