שלטי הגיבורים על בבא מציעא מג.

אם יצא השער בשוק יכול ללוות סאה בסאה פי' אפי' אין לו מעות ללוה והראב"ד ז"ל כתב שאין יכולין ללוות על סמך שער שבשוק אא"כ יש לו מעות ללוה וכתב הרא"ש אפי' לפי דבריו א"צ שיהיה לו רק דמי סאה אחת כתב מיי' האי דשרי ללוות סאה בסאה כשיש לו או כשיצא השער דוקא כשלא קצב זמן הפרעון אבל אם קצב לו זמן אסור והרא"ש לא חלק בזה: כתב הר"ר אשר בתשובה הלוה לחבירו חטין ועשה עליו שטר מכך וכך סאין וטוען הלוה שאין לו לפרוע אלא דמי החטין כשעת הלואה אם יברר המלוה שיצא השער בשעת הלואה או שהיה לו ללוה אפי' סאה אחת צריך שיתן לו חטין אף אם הוקרו ואם לא יוכל לברר ישבע הלוה שלא היה שער בעיר וגם [לא] היו לו חטים וישלם דמיהם כפי ההלואה ואם יתחייב לו חטין וההלואה היתה במקום אחד והתביעה במקום אחר והחטים יקרים במקום התביעה יותר מבמקום ההלואה יתן לו בשוין במקום ההלואה וכתב הראב"ד שלא התירו כשיש לו אלא ללוות סאה חטין בסאה של חטין אבל סאה חטין בדוחן אסור אע"פ שהן בשער א' ויש לו דוחן:

בפירוש חמרים מעלין ממקום היוקר כבמקום הזול איכא פלוגתא בין רבינו ומיי' והראב"ד וכתב הטור דאפי' אין נותנין להם שכר טורח ההבאה ואפי' אין אותן המעות מאדם חשוב שיפטרו המכס בשבילו ופירש"י אפי' אחריות ההבאה על החמרים ור"י פי' צריך שיהיה אחריות ההבאה על נותני המעות אבל אם האחריות על החמרים אסור ודוקא בתבואה מותר לחמרים לעשות כן אבל לא בסחורה אחרת ואפי' בתבואה אדם חשוב שצריך לדקדק במעשיו לא יתננה להם וכן בפירוש מלוים תבואה לאריסין לזרע איכא פלוגתא בין רש"י ותוס':