שלטי הגיבורים על בבא מציעא לז.

כתב הרא"ש דוקא שבתחלת הקנין פסקו שלא באחריות ועדיין לא גמר המקח כגון שנתן המעות ולא כתבו השטר ובאתרא דקני בשטרא וכיוצא באלו בכה"ג כיון שנתרצה הלוקח בתחלת המקח ליקח שלא באחריות אע"פ שאמר לו המוכר אח"כ קודם שנגמר המקח שמקבל עליו אחריות אינו תנאי כיון שלא התנה הלוקח תנאו אמרינן שלא חשש עליו אבל אם בתחלת המכר א"ל המוכר ללוקח קני לך שדי ואי טרפי לה מינך מגבינן לך שופרא וכו' הוי תנאי גמור אע"פ שהלוקח צריך לתנאי ומוכר מתנה אותו כי בודאי לא נתכוין הלוקח לקנות אלא כפי מה שפי' לו המוכר ואין התנאי מבטל המקח אא"כ התנה בכל דיני התנאי בתנאי כפול ובכל משפטיו כאשר פי' הטור באה"ע. ומיהו יש דבר שא"צ אפי' להתנות אלא כיון שאומר לו שלדעת כן מוכר ה"ל כאילו התנה כההוא דזבין לנכסיה אדעתא למיסק לארעא דישראל ולא אמר כלום בשעת המכר ולא עלה ואסיקנא שם שהמכר קיים משום דהוי דברים שבלב כיון שלא אמר בשעת המכר כלום אבל אם אמר בשעת המכר שלדעת כן הוא מוכר ולא עלה לא נתקיים המקח ואע"פ שלא התנה בפירוש: