שלטי הגיבורים על בבא מציעא כא:

וכתב הרא"ש ואם יש לו ב' או ג' קרובים הראוים לירש יחלוקו הנכסים ביניהם ואם מקצתם עובדי אדמה ומקצתן אין עובדין אלא עובדין שלהם ע"י אחרים יורידו העובד אדמה בא השבוי אח"כ שמין לזה שהורידו כאריס ופרש"י שמחשבין עמו בכל שנה ונוטל אריסותו וחלק הבעלים יהא מונח עד שנדע מה אירע בהם ומיי' כתב שכל זמן שלא באו הבעלים יטול הכל ולכשיבואו הבעלים מחשבי' כמה הוציא וכמה אכל ויטול כאריס בין פירות בין שבח ור"י פי' דנוטל כל הפירות ובשבח דוקא הוא שמחשבים ונוטל בהם כאריס ולזה הסכים הרא"ש ולכאורה נראה שאין חילוק בין שמעו בו שמת ללא שמעו בו שמת אבל הרא"ש כתב דוקא שלא שמעו בו שמת נוטל כאריס אבל שמעו בו שמת קודם שהורידוהו ואח"כ בא אין לו בשבח כלל אלא מה שהוציא הוציא ומה שאכל אכל:

וכתב הטור אבל היוצא לדעת אין מורידין קרוב לנכסיו דכיון שהיה לו פנאי לצוות ולא צוה שמא אינו רוצה שיורידו קרוב לנכסיו וכתב מיי' ואם ירד מסלקים אותו וכיצד דין נכסים מטלטלי יעמדו ביד מי שהן בידו עד שיבא ויתבע או עד שימות ויתבעו היורשין. ומקרקעי מי שהניחו שכן בהם אין לוקחין ממנו שכר. ושדה או כרם שהניחם בורים ישארו בורים שהרי ברצונו הוא מאבד ממונו ואבדה לדעת אין אנו מצווין להחזירה. שמעו בו שמת בית דין מוציאין המטלטלין ומניחין אותה ביד נאמן ומורידין הקרוב לשדות ולכרמים ויהיה בהן כאריס עד שיביא ראיה ברורה שמת או עד שיבא ע"כ וכ"כ הרא"ש לכשישמעו בו שמת מורידין קרוב לנכסיו:

וכתב מיי' וה"ה נמי בחצירות ובפונדקאות וחנויות העומדין להשכיר ואינם צריכין לא טורח ולא עבודה ואין דרך ליתן אותם באריסות אין מורידין בהם יורש שמא יגבה השכר ויאכל אלא ב"ד מעמידין להם גבאי ויהיה השכר מונח ביד ב"ד עד שיביאו ראיה שמת או שיבא ויטול את שלו שאין מורידין קרוב אלא לשדות וכרמים ופרדסים שצריכין עבודה: