שלטי הגיבורים על בבא קמא לו.

לפי' ר"י ה"ק נתן לו צמר שוה ה' דינרים וסממנין שוין ה' דינרים וקצב לצבע בשכרו י' דינרים ואילו היה צובעו כמו שאמר לו בעל הצמר היה שוה לאחר צביעה כ"ה דינרים כי היה משביח ע"י הצביעה ה' דינרים אותן ה' דינרים שהיה ראוי להשביח חשיב קרן דבעל הצמר וחשיב כאילו נתן בעל הצמר לצבע ט"ו דינרים דהיינו ה' דצמר וה' דסממנין וה' דשבח שהיה ראוי להשביח ואילו היה צובעו כמו שאמר אז היה הצבע נוטל כל שכרו שקצב לו השתא ששינה מדעת בעל הצמר רואין אם הצמר הזה שהוא צבוע בצבע אחר שוה על ט"ו דינרין יותר מי' דינרין דבכה"ג הוי השבח יותר על היציאה דיציאה קרוי שכר האומן אז נותן לו י' דינרים שקצב עמו דהיינו היציאה ואם לא השביח על ט"ו דינרין אלא ה' או ו' דינרין דהיינו היציאה שהוא שכירות האומן יתירה על השבח שהשביח בשכירות האומן י' דינרין והשבח אינו רק ו' או ח' דינרין אז אינו נותן לו מה שקצב עמו אלא השבח שהשביח בלבד ואם אינו שוה אחר השינוי רק ט"ו דינרין בין הכל אז לא שקיל האומן כלום כי אין כאן רק הקרן דבעל הצמר דהיינו ה' דצמר וה' דסמנין וה' דשבח שהיה ראוי להשביח אילו לא שינה מדעתו דאותן ה' דשבח נעשין קרן דבעל הצמר וכן הדין בנותן עצים לאומן לעשות לו כסא יפה ועשאו כעור או שאמר לו לעשות לו כסא ועשה ספסל או בהיפך וכן פסק הרא"ש דכל מה שהיה עתיד להשביח אילו לא שינה חשיב כאילו כבר השביח גבי אומן וכ"כ הטור ח"מ סי' ש"ו:

הר"ן שם כתב בשם הרא"ה ז"ל דנותן מעות לשליח לקנות לו מידי ושינה בשליחותו והותירו דמי מקח ששינה בו הריוח לאמצע וכו' והרי"ף ומיי' פ"ק מהל' שותפין וסמ"ג עשין פ"ב והרא"ש והטור ח"מ סי' קפ"ג וכל הפוסקים דכשהוא שליח ואין לו שותפות כלל בעסק זה דאם פחתו פחתו לו ואם הותירו הותירו לבעל המעות דהא שלוחו הוא ואין לומר שיחשב כגזלן במה ששינה ממה שאמר כדי שיאמר שיוכל השליח לתת מעותיו ולסלקו מן המקח בשיש שם ריוח דאין זה גזלן בשינוי זה תדע דהא התלמוד קורא אותו שותפו אף לאחר ששינה דכשיש לו שותפות עמו אומר התלמוד דאם שינה הריוח לאמצע אלמא אע"פ ששינה לאו גזלן הוא כך נראה דכ' הרא"ש ז"ל שם: