שלטי הגיבורים על בבא קמא לא.

לגי' הרי"ף הכל ינתן לעבד וילקח בהן קרקע והרב אוכל פירות וכי נפק לחירות נפיק ארעא בהדיה וכן הוא גי' מיי' פי"ד מהל' חובל ומזיק וכתב שם מגיד משנה דודאי אין דעת מיי' לומר שדמי הריפוי ילקח בהן קרקע דודאי הריפוי הוא לעבד להתרפאות אבל כל שאר הדמים ילקח בהן קרקע ויש מי שפי' דדוקא דמי ידו ודמי שבתו ילקח בהן קרקע והרב אוכל פירות כי בזה הגיע לו נזק לרב אבל דמי ריפוי וצער ובשת הן לעבד מיד ור"ח והרא"ש ז"ל כתבו דשבת גדול דהיינו דמי ידו ילקח בהן קרקע והרב אוכל פירות שהרי הוא מפסיד בקטיעת ידו מה שיש בין שאר מלאכות לשמירת קישואין אחר שיתרפא ולכך יאכל הפירו' בעודו אצלו ולכשיוצא לחירות יטלנו ושבת קטנה דהיינו שכר שמירת קשואין כל ימי משך החולי כולו לרב ולא פי' הרא"ש ז"ל דמי צער וריפוי ובושת אם ינתנו לרב או לעבד ונראה דינתנו לעבד דלמה יזכה בהן הרב:

מיי' פ"ד מהל' חובל ומזיק כתב דהשבת הוא לאב שהרי מעשה ידיה דאב הוא ומיירי בסומכת על שולחן אביה כיון דיהיב טעמא משום דמעשה ידיה דאב הוי דאילו אינה סמוכה על שולחן אביה אין מעשה ידיה דאב והרא"ש שם והטור ח"מ סי' תכ"ד כתבו דאם היא סמוכה על שולחנו אם חבלו בה האחרים הוא לעצמה ואם חבל בה הוא פטור ואם אינה סמוכה על שולחן אביה אפי' חבל בה הוא חייב ליתן לה דקבעיא למיתזן מינייהו ואם יש בשבת מותר על מזונותיה הוי של אב: