שלטי הגיבורים על בבא קמא יט:

יש בכאן מקום עיין על דברי מיי' שפסק פ"י מהל' נ"מ וז"ל אין הבהמה נסקלת אם המיתה עד שתכוונה להזיק למי שהיא חייבת עליו סקילה אבל שור שהוא מתכוין להרוג את הבהמה והרג את האדם וכו' פטור מן המיתה ע"כ דמשמע הא נתכוונה להזיק למי שהיא חייבת עליו סקילה אפי' לא המיתה אותו שנתכוונה לו אלא המיתה אחר כגון שנתכוונה להרוג ראובן והרגה את שמעון חייבת מיתה וזה אתיא דלא כר"ש דאמר נתכוין להרוג את זה והרג את זה פטור ממיתה כמו שדקדק התלמוד דף מ"ד וכן דייק מ"מ מדברי מיי' שכתב פ"י מהל' נ"מ דס"ל בהמה שנתכוונה להרוג ראובן והמיתה שמעון חייבת מיתה כדדייק התלמוד שם ואילו בפ"ד מהל' חובל ומזיק גבי נוגף אשה הרה שלא בכוונה לנוגפה אלא שנתכוון לחבירו ואמר דפטור ממיתת ב"ד כר"ש וכן פסק פ"ד מהל' רוצח דנתכוין להרוג את זה והרג זה פטור ממיתה ועוד צ"ע דבפ"י מהל' נ"מ דמשמע דמתכוין להרוג בהמה והרג אדם פטור ממיתה וחייב בכופר ובפ"ד מהל' חובל ומזיק משמע דמשום דפטור ממיתה חייב בדמי וולדות ובפ"ד מהל' רוצח כתב דנתכוין להרוג זה והרג את זה פטור ממיתה ומתשלומין ג"כ ובעל מ"מ דבפ"י מהל' נ"מ דייק להדיא דמיי' ס"ל נתכוין להרוג ראובן והרג את שמעון חייב כדדייק הגמ' דאתיא דלא כר"ש והותר הספק הוא פ' הננשרפים ע"ש באורך:

לשון ריא"ז היה השור תם בשעה שהשאילו לשואל ונעשה מועד ברשות השואל והחזירו לבעליו ונגח נגיחה רביעית ברשות בעליו ה"ז משלם ח"נ שהרי לא ידע הבעל שהוא מועד בשעה שנגח נגיחה רביעית ואע"פ שהעידו עליו בפני השואל אין הבעל מתחייב עליו ע"י השואל והשואל פטור שהרי אין שמירתו מוטלת עליו כמב"ה בראיה ו':