שלטי הגיבורים על בבא בתרא ז.
Shiltei HaGiborim on Bava Basra 7a (Shiltei HaGiborim on Bava Batra 7a) · שלטי הגיבורים על בבא בתרא · free full Hebrew text
Open in the reader →כתב ריא"ז שדין הבית כדין החצר שאם מגיע לכל א' ד' אמות על ד"א שם בית עליו ויש בו דין חלוקה: כתב הרמ"ה שאם באים לחלוק בית א' או חצר אע"פ שיש בו דין חלוקה אם אין בו כדי שיגיע לכל א' וא' דרך בפני עצמו שלא יצטרך לעבור על חלק חבירו אין בו דין חלוקה אלא דנין בו דין גוד או איגוד פי' שאם א' יאמר לחבירו מכור לי חלקך בכך וכך או קנה אתה חלקי באותו סכום שומעים לו אפי' אם מעלה אותו הרבה יותר מכדי שוייה כדי שלא יקחנה שותפו שכוונתו להעלותו כדי שתשאר לו אפ"ה שומעין לו והרב ישעיה כתב שאין שומעין לו אלא בכדי שוויה וכן כתבו הגאונים ששמין אותו בב"ד והרא"ש כתב כסברא ראשונה ואם אין שום א' מהם רוצה לקנות אלא למכור ימכרוהו לאחר ואם אין שום א' מהם רוצה למכור אלא לקנות או אין שום א' מהם רוצה למכור חלקו ולא לקנות חלק חבירו ישארו שותפין והוי דינא הכי אם הוא דבר שאינו ראוי לשניהם להשתמש בו יחד ישתמש בו כל אחד יומו או ישכירוהו ויחלקו השכר כמו עבד ובהמה טמאה או חנות דכל חד וחד מפסיד לחיותיה דחבריה וכן בית שא"א להם לדור ביחד וכתבו הגאונים דאף בחצר א"א להם להשתמש ביחד משום היזק ראיה ונראה דבחצר צריכין להשתמש בו בשותפות כיון שאינם יכולים ליכנס לביתם אלא דרך החצר היאך יכנס לביתו ביומו של חבירו אבל בדבר שאפשר שישתמשו ביחד כגון מרחץ ובית הבד צריכים להשתמש בו ביחד ואין א' מהם יכול לומר לחבירו נשתמש בו לזמן שכשם שאינו יכול להפקיעו ממנו לגמרי כך אינו יכול להפקיעו ממנו אפי' שעה אחת כיון שאפשר להם להשתמש ביחד. כתב הרב יהודה ברצלוני שאם יש לשנים בית בשותפות לא' ב' חלקים ולב' שליש ואין בו דין חלוקה ואותו שיש לו שליש טוען תתן לי שליש השכירות או תשב ב' חדשים ואני חדש או שאמר גוד השליש שלי אבל לא אמר גוד או איגוד שני השלישים שלך ובעל שני שלישים אינו רוצה אלא שישכור ממנו אין הדין שישכור ממנו בעל שני השלישים כלום וגם אין בעל השליש יכול לומר תשב בו ב' חדשים ואני חדש אלא ישב בו בעל שני חלקים הכל ולא נהירא לטור דא"כ לקתה מדת הדין אלא כיון דאילו ישתמשו בו ביחד יפסיד בעל השני שלישים אם יתרצו שניהם להשכירו ישכירוהו ויקח כל אחד חלקו מהשכירות כפי חלקיו ואם ירצו להשתמש בו בעצמם ישתמשו בו כל א' יומו אם הוא דברים שרגילים להשכירו לימים ואם הוא דבר שרגילים להשכירו לחדש או לשנה ישתמש בו כל א' כפי הזמן שרגילים להשכיר לא פחות ולא יותר ובגורל שיטילו גורל איזה ישתמש בו תחלה ואותו שיש לו ב' חלקים ישתמש בו זמן תשמישו רצופין וכ"כ הרא"ש בשאלה: