שלטי הגיבורים על בבא בתרא נא:

אמר לו חציה בדרום אני מוכר לך רואין כמה שוה חציה שבדרום וכשיעור הזה יתן לו ממקום הגרוע שבה ומיי' כתב שנותן בדרומה כשיעור חצי שדה ולא נהירא לטור אמר לו כרם או פרדס שיש לי במקום פלוני אני מוכר לך אפי' אין ענבים בכרם ולא רמונים בפרדס הגיעו והוא שקורין אותו כרם ופרדס וכתב מיי' כל הדברים בשאין במקום מנהג אבל במקום שיש מנהג הלך אחר המנהג ואחר רוב אנשי העולם הידוע להם: האומר לחבירו ארעא דבי פלניא אני מוכר לך ויש לו שני שדות או ג' שנקראים על שם פלניא אינו נותן לו אלא א' מהפחותה שבהם ואם אמר לו ארעתא מיעוט ארעתא ב' ונותן לו ב' וכתב ה"ר משה הכהן וה"ה נמי אמר לו ארעתאי או ארעתא דילי שאינו נותן לו אלא שתים ואם אמר לו כל ארעתא אין בכלל זה גנות ופרדסים וכ"ש בתים לפי שלשון ארעתא כלשון ארצות ואין קורין ארצות בלשון פרט לא לבתים ולא מקומות שהן מיושבים כגון פרדסים ובוסתנים אלא לשדות אבל אם אמר לו כל קרקעותי אני מוכר לך הכל בכלל אפי' בוסתנים ופרדסים ואפי' בתים ואם אמר לו זיהרא אף גנות ופרדסים מכורים בר בתים ועבדים ואם אמר לו נכסי אפי' בתים ועבדים ופי' רשב"ם אבל מטלטלי לא עד דאמר כל נכסי וה"ר יונה כתב ודאי אם אמר נכסי אני מוכר לך אפי' לא אמר כל נכסי הכל מכור אפי' מטלטלים אבל כשאומר נכסי דבי פלניא אפי' אמר כל אין המטלטלים שקנה ממנו מכורים לפי שאין המטלטלים נקראים על שם המוכר אלא דוקא קרקעות ועבדים:

והא דאמרי' דהאומר לחבירו שדה זו לכשאמכרנו אמכרנו לך מעכשיו במנה וקנו מידו ומכרו לאחר במנה וחמשים דהשני קנה כתב כראב"ד שאם הראשון רוצה ליתן לו כמו השני שצריך ליתנה לו ולא עוד אלא אפי' אם מכרה כבר לשני בק"נ אם הראשון רוצה ליתן לו כמו השני מוציאין מידו והרא"ש כתב שאפי' אם ירצה הראשון ג"כ ליתן לו ק"נ זכה השני כיון שבשנית המכר קנה השני לא יתבטל בשביל תוספת דמים של זה ואפי' ידע הראשון קודם המכר שרצו ליתן בה ק"נ ואמר תנה לי בק"נ ומכרה לשני אפ"ה קנה השני שלא היה התנאי אלא אם ימכרנו לאחר בשווייה דהיינו מנה וכיון שנתנה לו בק"נ אין כאן תנאי אבל אם מכרה לאחר בק' לא קנאה אלא הראשון אבל אם לא הזכיר לו סכום אלא אמר כשאמכרנה לא אמכרנה אלא לך ומכרה לאחר קנאה השני כיון שלא קצב לו דמים: