שלטי הגיבורים על בבא בתרא נא.

והא דאמרי' דאם לא היו כאן כל האחים ואותו שלפנינו מבקש לחלוק חולק בפני ג' כתב רבינו ישעיה דוקא מטלטלין אבל מקרקעי אינו יכול לחלוק בלא דעת חבירו הרא"ש כתב שאין חילוק בין מקרקעי למטלטלי פשוט פ"ק דהאחים שירשו קרקעות מאביהם וחלקום ובא בע"ח לטרוף אם היה שם שדה שהיה לו אפותיקי לבע"ח אע"פ שאינו אפותיקי מפורש שאמר לו לא יהא לך פרעון אלא מזו אלא ששעבד לו כל נכסין וסיים לו קרקע א' במצריו להיות הוא תחלה לפרעון אם ירצה הבע"ח אז יכול הבע"ח לטרוף אותו שדה מיד מי שהוא בידו ובטלה החלוקה שבין האחין וחוזרין וחולקים בשוה אבל אם לא היה שום שדה אפותיקי לו אינו יכול לגבות כל החוב מיד א' מהאחים אלא יטול מכל א' וא' מהן עד כדי חובו וכתב הרא"ש שם והביא דבריו הטור ח"מ סי' ק"ז דהא דמכריחים אותו ליטול מכל א' וא' מן האחין דוקא היכא שיכול לגבות שדה שלימה מכל א' כגון שירשו ד' שדות וכל א' נטל שתים אז יטול מזה שדה ומזה שדה אבל אם לא ירשו אלא שתי שדות בלבד שהגיע לזה שדה אחת ולזה שדה אחת לא יטול הבע"ח חצי שדה מזה וחצי שדה מזה כי היתומים במקום אביהם הן וכיון דאילו היה בא לגבות מאביהן לא היה יכול לומר טול מכל שדות שלי חלק א' משדה זה וחלק א' משדה זה דא"כ נעלת דלת בפני לווין דלא פירעון יפה הוא אלא ב"ד היו מגבין לו חובו משדה א' כך כשבא לגבות שדה מהיתומים נוטל שדה א' מאיזה מהאחין שירצה דמשום שחלקו לא הורע שעבודו ודכוותה כתב מ"מ פ"י מהל' נחלות בשם הרמב"ם והרשב"א שאם חלקו שתי שדות בינונית בע"ח הבא לגבות מהן רצה מזה גובה רצה מזה גובה ואין מכריחין אותו לגבות מכל א' מהם חצי שדה וכ"כ הרא"ש בשם רב יהודאי גאון ז"ל דשני לקוחות שלקחו ב' שדות כאחת ובא בע"ח לטרוף טורף מאחת מהם ממי שירצה ואין ללוקח הא' על חבירו כלום ע"כ כלומר שאין הלוקח שטרף ממנו השדה יכול לומר לחבירו הבע"ח היה לו לגבות חצי שדה זה שלי וחצי שלך ועתה שטרף כולו שלי אתה תשלם לו החצי משלך כי יאמר לו אידך אנחנו נכנסנו תחת הבעלים וכיון דאם היה הבע"ח חפץ בשדה אחד היה צריך המוכר ליתנו לו כך עתה שבא לטרוף ממנו הלכך אין לך עלי כלום ונראה דאם קנאו ב' לקוחות ד' שדות דיש לבע"ח לגבות שדה אחת מזה ושדה אחת מזה ואינו טורף הכל מא' כיון דבמקום בעלים הן עומדים דומיא ממש דיורשים שזכרנו וכתב טור ח"מ סי' ק"ח דהאידנא דשקיל בע"ח מהיתומים מטלטלי כתקנת גאונים אם יחלקו מעות או מטלטלים שקיל מכל חד וחד כפי מנתיה דיליה בד"א שכולן מצוין לפנינו בעין אבל אם אין כולן לפנינו א"צ לחזור אחריהם אלא יקח כל חובו ממנו שהוא לפנינו בעין והוא יחזר אחר האחרים ויגבה מהן מה שהוא ראוי להן לפרוע בשביל חובת אביהן וצ"ע קצת דהכא אמרי' דמשום שלא יוכל המלוה לומר שאין הלוה עושה לו פרעון יפה יכול לסרב מלקחת קצת שדה זו וקצת שדה זו אלא כל שדה שלם יקח ואילו בב"מ אמרי' דהפורע לחבירו פרוטה פרוטה פרעון הוא אלא שיש עליו תרעומת ואמאי כיון שאינו פרעון יפה היה לו למלוה לומר איני חפץ בפרעון זה עד שתפרעני כולם ביחד וכתב עוד הטור ח"מ סי' ק"ז בשם אביו שאם ירשו האחים קררעות וחלקום ומכר א' מהם חלקו או נותנו במתנה ובא בע"ח אביהם לטרוף מהלוקח שקנה מהיורש ואומר הלוקח הנחתי לך בני חורין ביד היורש הא' לגבות מהם אע"פ דיורש כרעיה דאבוה הוא מ"מ הדין עם כבע"ח דלא אמרי' אין גובין מנכסים משועבדים במקום שיש בני חורין אלא כששעבד הלוה עצמו נכסיו אבל גבי יורש או לוקח ששעבדו לא אמרי' הכי ואין הלוקח מהיורש או לוקח מהלוקח יכול לומר הנחתי לך בני חורין אצל יורש אחר או לוקח ראשון מהנכסים של ראובן בעל חובך לגבות מהם והלכך יטול חצי החוב מהלוקח וחצי החוב מהיורש:

לשון ריא"ז גבי אחד אומר במנה ואחד אומר בכ' וא' אומר בל' כתב ריא"ז ונראה בעיני שאף אם פיחת האמצעי מן המאה או שהוסיף על המאה הואיל ופיחת מן המרבה והוסיף על הממעיט הרי דבריו ממוצעין ושומעין לדבריו כמבואר בקונטרס הראיות: