שלטי הגיבורים על עבודה זרה ג:

וגבי ישב לו קוץ כתב הטור ואם אינו נראה כמשתחוה לה כגון שמצדד עצמו מותר מעיין המושך מים בפני עבודת כוכבים לא ישתה וישתה ואפי' אי מאית אי לא שתי פרצוף המקלח מים בכרכים לא יניח פיו על פיו וישתה מפני שנראה כמנשק לעבודת כוכבים: מיי' השמיט דין המעיין משום דדין הפרצופות והמעיין חד הוא כדמוכח התם בגמרא בפ"ק דמס' ע"ז דף י"ב ונקט מנשק ושביק לה משתחוה משום דאיכא רבותא טפי במנשק שאינו כל כך אסור כמו משתחוה וצ"ע בטור שהביא דין המעיין וגם דין הפרצופות ובמעיין פירש דאפי' או מיית אי לא שתי לא ישתה ובפרצופות השמיטו עוד דגבי קוץ ומעות כתב דאם אינו נראה כמשתחוה מותר וגבי מעיין השמיטו ובשלמא לגבי פרצופין בדין השמיטו דגם הברייתא השמיטה והטעם לדעתו הוא משום דבפרצופין א"א שלא יהיה נראה כמנשק אבל גבי מעיין דבברייתא שם איתא דאם אינו נראה כמשתחוה מותר לזה השמיטו הטור ומעיין המושך צ"ל דמיירי במעיין שאינו של עבודת כוכבים דאם היה מעיין של עבודת כוכבים אכתי צריך שלא יהנה בטובתה: וכתב רבינו ישעיה ונראה בעיני דהא דאמרי' כל דבר שאסרו חכמים מפני מראית העין אפי' בחדרי חדרים אסור לא נאמר כן אלא בעבודת כוכבים משום חומר עבודת כוכבים ועי' במס' שבת פ' חבית ובספר התרומה פסק מכח כמה משניות דהיכא דליכא מראית העין דמותר ודלא כרב:

לשון ריא"ז ונראה בעיני שלא אסרו ליהנות ממכס עבודת כוכבים אלא כשמניח עטרה על ראשו ונראה שנהנה מפני כבוד עבודת כוכבים אבל במקום שמניחין המכס סתם לכל אדם כמו שעושין היום לירידים שלנו שעושין חירות לכל אדם שוה ואינו נראה כנהנה מעבודת כוכבים כמב"ה וכן נראה בעיני שלא אסרו ליתן מכס לעבודת כוככים אלא במכס שהיו נותנין ביום אידם שהיו עושין בו צרכי עבודת כוכבים נמצא מהנה לעבודת כוכבים אבל מכס שנותנים לכומרים תמיד שהכומרין עושין בו צרכיהם מותר כמבואר בקונטרס הראיות:

וגבי יריד שנותנין מכס לעבודת כוכבים כתב רבינו ברוך אותו יריד שקבעו עובדי כוכבי' כומרים לקבל המכס לא ידעתי היאך אנו עושין שם משא ומתן דהא ר' יוחנן אמר מהנה אסור ותינח במקום שאין גובין המכס עד לערב מותר דאפילו לא מכר כלום היה גובה מן החנות אבל יש מקומות שמיד שמכר בחנות מיד גובין ממה שמכר וגם כשמוכר בהמה או קונה רגילים בכל מקום לגבות פשוט ממקחו וי"ל דליכא משום מהנה אלא שמן המכס עושה תשמיש לעבודת כוכבים ויש מקומות שבונין עבודת כוכבים וקבלו עליהם הסוחרים שבכל דבר שימכרו שיתנו פשוט לעבודת כוכבים לבנין לשם נראה שאם אמר לישראל קח החפץ בכך ועוד פשוט לבנין עבודת כוכבים אסור ואם אינו מזכיר פשוט לבנין עבודת כוכבים מותר אע"ג דהעובד כוכבים יתן לו מדמים של מקח זה דשמא בלא זה לא היה נותן לו החפץ כ"א בדמים הללו ואם יותר מן הסכום אמר לו ועוד פשוט אע"ג שלא הזכיר לו לצורך עבודת כוכבים שהניח לומר כן בשביל הישראל שמא אסור דהשתא יוציאו מכיסו של ישראל הפשוט דאי לאו הבנין הוה מחיל ליה לגביה ויש ללמוד מכאן כשעובדי כוכבים רוצים לעשות בנין והולכים עם הקופה אנה ואנה לשאול מעות אע"פ שלא בפי' לבנין עבודת כוכבים הם אומרים כיון דברור לכל שמשום זה הם הקובצים נראה לי דאסור לתת דבר ואפילו ישאלו סתמא וכתב הר' יונה אפי' במקום שאין נותנים מכס לא התירו לילך שם לקנות אלא אלו מפני שדברים אלו אין אדם מוכר אותם אלא מפני חסרון כיס הלכך משום מעוטינהו שרי לילך שם וליקח מהם אבל כסות וכלים העשויין לסחורה אסור לילך שם וליקח מהם שאין זה כמציל מידם אלא מעני ומעשיר: ודאי הדר שם מותר ליקח כל דבר כיון דלא יהבו מכסא אבל לילך שם וליקח לא התירו אלא עבדים ושפחות ובהמות שהן ישוב ללוקח ומיעוט למוכרים וכל זה איירי ביריד שאינו ביום האיד אבל אם הוא ביום האיד אסור לשאת ולתת עמהם כדפרישית לעיל וכתב הרא"ש ז"ל וי"א דהאי יריד יום איד הוא ואפ"ה מותר ליקח כל דבר שצריך משום דלא משכחת להו אלא ביריד וה"ל לגביה דידיה דבר האבוד וגבי דידהו ליכא רווחא דביריד זול תרעי טפי משאר זמני והיינו דאמר משום מעוטינהו כלומר דממעט להו רווחא ומטעם זה נמי מותר למכור לו סחורה אובדת וכ"כ רב האי בתשובה והאידנא נהוג היתר לישא וליתן להלוותן ולפורען אף ביום אידם מהטעמים שכתבתי למעלה וגם האידנא אינו מצוי שיתנו המכס לעבודת כוכבים ואם יש מכס הוא לכומרים ואוכלין ושותין אותו ואין קונין ממנו לא תקרובת עבודת כוכבים ולא נוייה ע"כ: