שלטי הגיבורים על עבודה זרה ב:

וגבי עובד כוכבים שהזמין ישראל כתב הר"ש בתשובה דאם העובד כוכבים שולח לישראל בביתו עופות חיים ודגים שרי ומההיא דאמרינן הכא ישראל ועובד כוכבים ששפתו קדירות זו אצל זו וכו' כתב הרא"ש ועל זה סומכין להנית הקדירות אצל השפחות כשהולכים לב"ה ונכון לירא שמים להחמיר כי כמה פעמים אירע קלקול בדבר ועוד כדי להשביח חלקה נותנת חלב או חלב בקדירה: כתב הרשב"א האומר למי שחשוד לאכול גבינה של עובד כוכבים קנה לי גבינה כשירה מן המומחה והלך והביא לו ואמר מן הכשירה קניתי מן המומחה אינו נאמן מאיש פלוני מומחה קניתי נאמן חזקה לא כיחש לו שירא שמא ילך וישאלנו וימצא בדאי הביא לו מנחה בשם אחד מן המומחין נאמן שאינו חשוד להחליף ואם אתה חושש שמא משלו הוא נותן אין אדם עשוי ליתן מנחה משלו בשם אחר בד"א שאינו חשוד על הגזל אבל אם חשוד על הגזל כל שכן שהוא חשוד על החליפין. שאלה בענין התבשיל שעומדות עליו שפחות ויש בבית עבדים שמביאין להם בשר מהמקולין של עובדי כוכבים אם ראוי לסמוך עליהם להניח התבשיל ברשותן או לאו. תשובה להנית התבשיל בלא ישראל ברשות השפחות ודאי אסור כיון שמביאין להם עבדים בשר מהמקולין כדאמרינן בפ"ק דמס' ע"ז לא הלכת לצור מימיך וראיית ישראל ועובד כוכבים ששפתו שתי קדירות על כירה אחת ולא חשו לה חכמים מאי לא חשו לה חז"ל נימא הכא לא חשו להם חכמים משום בשר נבילה דלמא מהדר ישראל אפיה ושדי עובד כוכבים נבילה בקדירה משמע דלא חיישי' שמא יחזיר פניו הא אם יצא לחוץ אסור אע"ג דבכל דוכתא שרינן יוצא ונכנס אביי חשש לאכסנאים דלא מרתתי אהדדי ורבא פליג אדאביי ואמר דמשום בשר נבילה ליכא למיחש דאפי' באכסנאין שרינן נכנס ויוצא אלא לא חשו להם חכמים משום בישול שמא לא יחתה ישראל בגחלים הלכך בנדון דידן אם ישראל נכנס ויוצא שרי ואם לאו אסור:

וגבי עיר שיש בה עבודת כוכבים דאסור ללכת שם ביום האיד כשהדרך כבושה לשם פי' רש"י דטעמא משום חשדא שיחשדוהו שהולך לשם עבודת כוכבים ומש"ה קאמר בירושלמי שלא אסרו כן אלא באכסנאי אבל בן עיר מותר וההולך בשיירא מותר שכן דרך שיירא לילך בכל מקום כתב הרא"ש יש שכתבו שאם יהודים דרים בעיר מותר דתלינן דלדבר עם היהודים הולך שם ומתוך הירושל' אינו משמע כן דלא שרי אלא בבן עיר שהיה חוץ לעיר והלך לביתו ע"כ: וכתב הרשב"א ומשום הך טעמא דחשדא אפילו ישראל הדר בעיר שיש עבודת כוכבים בה אסור לילך לרחוב שעבודת כוכבים בתוכה אם אין אותו רחוב פתוח לשווקים אחרים דנראה כהולך שם כדי לעובדה וכל שכן שאסור ליכנס לעולם לחצר עובד כוכבים ואפי' לדבר עם אחד מהם ואפשר אפי' על עסקי רבים ואפי' על פקוח נפש אסור ליכנס שם כדאמרי' גבי מעיין המושך מים לפני עבודת כוכבים שלא ישתה אפי' אי מאית אי לא שתי ע"כ וה"ר יונה כתב ומשום עבודת כוכבים שבעיר אין לאסור לילך שם אלא מיירי שעושין יריד ביום האיד ולפי שהעובדי כוכבים מתקבצים מכמה מקומות והולכים שם אסור שלא יהא נראה כא' מהם הולך שם לסחורה ולכבד עבודת כוכבים אבל בעיר שעושין שם יום איד ואין הולכים שם משאר מקומות לא מצינו שיהא אסור לילך לשם משום חשדא וכן הוא מסקנת הרא"ש והתיר למי שבורח ליכנס תוך בית עבודת כוכבים שלהם להנצל שם ולדברי הרשב"א לא ידענו היאך מצאנו ידינו ורגלינו להכנס תוך חצר עבודת כוכבים שלהם לעולם כיון דאפילו משום פקוח נפש לא יכנס לשם בקושי יש להתיר מטעם שאינו נראה כמשתחוה וכ"ש כשהדרך כבושה לשם והולך בתוך ההולכים גם לא ידעתי היאך נתפשט ההיתר ללכת בתוך הבאים אל היריד שלהם הקבועים ביום איד פלוני אשר כל העובדי כוכבים מתאספים שם לסחורה כדי לכבדה ולשלם נדרם ואע"ג דהאידנא כתבו הפוסקים דמותר לשאת ולתת עמהם ביום אידם מהטעמים שכתבנו לא התירו בשביל כך הדברים שנאסרו משום חשדא שלא יהא נראה כמשתחוה דאי תימא הכי א"כ דין נתפזרו לו מעות וישב לו קוץ ומעיין המושך לפני עבודת כוכבים ופרצופות בטל האידנא וזה אינו וגם לדברי הר"ן בפירקין דמתיר היכא דאיכא סכנה היינו דוקא היכא דהסכנה ברורה אבל לא בענין אחר וצ"ע: