שלטי הגיבורים על עבודה זרה כח.

כתב הטור היה יין יוצא דרך הנקב ונתן העובד כוכבים ידו על הנקב ומנעו מלצאת מה שמן הנקב ולמעלה אסור אפילו בהנאה ומה שממנו ולמטה לר"ח מותר אפי' בשתיה ורש"י אוסר כולו בשתיה ור"ת אוסר כולו בהנאה ולרב אלפס שלמעלה אסור בהנאה ושלמטה אסור בשתיה וכן עיקר. לא נגע אלא בקילוח היוצא בזה כתב הרא"ש בתשובה יין שיוצא דרך הנקב אם הניח העובד כוכבים ידו על פי הנקב ועכב הוא מלצאת כל היין שבנוד אסור אבל אם לא נגע אלא בקילוח היוצא היין מותר אפילו אם נגע במתכוין ויראה מדבריו שמתירו אפילו בשתיה והראב"ד אוסר ואם הוא בענין שיצא כולו אלמלא הניח העובד כוכבים ידו כגון שעושין מניקה בסופה ונותנין ראשה האחד בתוך היין בחבית ומוצצין ויוצא כל היין אם נתן העובד כוכבים ידו שם ומנעו מלצאת הכל אסור בהנאה. כתבו בעלי אסופות שאלה להר"ר משה בר יהודה מעשה בא בכאן בדנא דאשתקיל ברזא ואתא עובד כוכבים ואנח ידיה עלויה ולא אמרתי בה לא איסור ולא היתר אמנם נ"ל דיש חילוק בין אנח ידיה בין שקל העובד כוכבים הברזא ואהדריה בדנא משום דכי שקל העובד כוכבים הברזא ומהדר לדוכתיה ה"ל כמדדו עובד כוכבים בקנה דמותר בהנאה שלא נתכוין אלא למדידה בעלמא ובהכי אמרי' דמברזא ואילך מותר בהנאה אע"פ שלא היה מתכוין אלא להציל דמגע עובד כוכבים בכונה קרינא ביה ודייקינן ממתניתין טעמא דמדדו בקנה הוא דמותר בהנאה אבל מדדו בידו אסור בהנאה דמגע בכוונה הוא אע"פ שלא נתכוין אלא למדידה בעלמא דאם כן ליתני מדדו מותר בהנאה וכל שכן בקנה אלא שמע מינה דיש חילוק בין ביד בין בקנה והוא הדין נמי אי אנח פיסת יד בחור אסור בהנאה אע"ג דלא נגעיה באצבעו כדאמרינן במתני' או שהיה מטפח בחבית המרותחת ולשון טפיח תפיסת יד הוא כדאמרי' בכמה מקומות בטעמא דנגע באופיא הוא דמותר בהנאה הא נגע בתפיסת יד אסור בהנאה בנגיעה והוא הדין נראה לי כששותה העובד כוכבים בבית ישראל ושייר היין בכוס ואתא ישראל והוציא מן הדנא עליו דאסור משום נצוק עד ברזא מותר בהנאה משום דהלכה כרשב"ג דאמר ימכר כולו לעובד כוכבים חוץ מדמי יין נסך שבו כסתם יינם ומברזא ואילך מותר בשתיה והשיב רבינו זרחיה מה ששאלת בדנא דאשתקל ברזא בדקנו הלכות אלפסי ומצאנו במקצתם אתא עובד כוכבים נקטא וסכרה באצבעתיה גם בספרי ר"י אבן גיאת מצאנו אתא עובד כוכבים ואנח ידיה עליה וכו' ומה שדקדק רבינו ממשנה טעמא דמדדו בקנה הוא דמותר בהנאה הא בידו אסור נראין דברי רבינו אף הרב אלפסי ס"ל הכי שהרי לא הביא מחלוקת דרבי נתן ורבי בהלכותיו משום דסמך על מתני' דכרבי נתן אזלא וכו' ומה שכתב רבינו והיא הדין אם אנח עובד כוכבים פסת יד בחור הדנא נראין דבריו דהא נגיעה היא ובהא ודאי בזב טמא ובעובד כוכבים עושה יין נסך ואין הפרש בין נוגע באצבע לנוגע בפסת יד לא בזב ולא ביין נסך ומה שכתב רבינו בנצוק הוא הדת והוא החוק ועוד כתבו מעשה היה בפטם תוסס ומכחו הקשה יצא ברזא לחוץ ולקח העובד כוכבים הברזא ורצה לתוחבה בנקב ולא היה יכול לכוין הנקב והיה היין מקלח על העובד כוכבים ועל ידיו ואחר כך לקח הישראל הברזא מיד העובד כוכבים ושטפה במים ונעצה במקומה והתירו היין בשתיה הואיל והיין מקלח על העובד כוכבים בשטף ולא בנחת ואין דרך ניסוך בכך הואיל ולא קלח בכוס ביד העובד כוכבים: לשון ריא"ז ומעשה בחבית של יין שניטלה הברזא מן הנקב ובא עובד כוכבים והניח ידו בפי הנקב שלא יצא היין ואסרו חכמים כל יין החבית הראוי לצאת דרך אותו הנקב אבל מן הנקב ולמטה מותר הואיל ולא נגע בפי החבית אלא מן הצד לא נאסר בנגיעה זו שהיא מן הצד שלמטה שאינו ראוי לצאת דרך הנקב כמו שביאר מז"ה אבל היין שראוי לצאת דרך הנקב הכל חבור אחד ונאסר הכל בנגיעתו ומז"ה אסר אפילו בהנאה והניורה אסרו בשתיה לבד וכן נראה בעיני עיקר שאין כוונתו של זה העובד כוכבים בנגיעה אלא להציל הוא מתכוין והרי הוא דומה למתכוין למדוד שאינו אסור אלא בשתיה בלבד כמבואר בקונטרס הראיות: עובד כוכבים המערה יינו של ישראל מכלי אל כלי את שעירה לתוכו אסור בהנאה והנשאר בכלי שמערה ממנו מותר אפילו בשתיה הואיל ולא נגע בו העובד כוכבים לא חשוב לנסוך אלא שגזרו בכחו משום מגעו ולפיכך כל היין היוצא חוץ לכלי שמערה ממנו אפילו הקלוח היוצא חוץ משפתו אסור אבל הנשאר בכלי מותר כמו שמבואר בפ' שלפנינו. ומז"ה אומר שלא התירו הנשאר אלא כשזרק היין מן הכלי העליון והפסיק את היין שהיא מערה מן היין הנשאר בכלי אבל אם לא הפסיק אלא מקלח היין ויורד מן הכלי העליון לתחתון הרי קלוח זה נקרא נצוק והנצוק הרי הוא חבור שהוא מחבר היין הנשאר עם היין היוצא והרי הכל אסור ורבינו תם ביאר שאין הנצוק חבור ואף על פי שהקלוח יוצא משפת הכלי מה שנשאר בכלי מותר וכן נראה בעיני כמבואר בקונטרס הראיות: