שלטי הגיבורים על עבודה זרה כז:

וגבי יין שמזגו עובד כוכבים כתב הטור עובד כוכבים הזורק מים ליין מותר אפילו בשתיה ואפילו מאן דאית ליה נצוק חבור היינו דוקא יין ליין אבל מים ליין לא במה דברים אמורים שאינו מכוין למוזגו כגון זורק מים לחבית גדול או לכוס ולא ידע שהוא יין שהוא ידוע שאינו מכוין למזיגה [אבל אם מכוין למזיגה] אסור בשתיה ואם אין ידוע אם כוון למזיגה אם לאו כתב בתשובה דספקא דרבנן לקולא: לשון ריא"ז עובד כוכבים שמזג יינו של ישראל במים אע"פ שלא נגע ביין אסור גזרה שמא יגע בו ודומה למה שאומרים לנזיר סחור סחור לכרמא לא תקרב והמורה אוסר אפי' בהנאה ומז"ה כתב במהדורא תניינא בסוף הפרק שאינו אסור אלא בשתיה וכן נראה בעיני כמבואר בקונט' הראיות:

וגבי עובד כוכבים שהביא ענבים לגת כתב הרשב"א יש מי שהורה שאסור ליתן ענבים בדרדורים לגת ע"י עובד כוכבים מפני שהענבים נסחטים והיין מתאסף לשולי הדרדורים ונמצא העובד כוכבים שופך יין צלול לגת ואם ישראל מסייעו בנתינתו לגת מותר אפי' לכתחילה שהרי יש כאן כח ישראל מעורב בו עבר והביא עובד כוכבים לבדו ושפכו לגת אע"פ שהיין מזלף על הענבים מותר מפני שעדיין לא נדרכו הענבים ולא נמשך יינו ואין מכוין לשפיכת היין אלא לשפיכת הענבים ע"כ: לשון ריא"ז וכן לא יוליך העובד כוכבים ענבים של ישראל בגת גזרה שמא יגע ביין ואם הוליכן אע"פ שהיה היין הזב מן הענבים מזלף עליהן הרי זה מותר ונראה בעיני שאם נגע עובד כוכבים בענבים הדרוכות שבגת ולא נגע ביין לא נאסר היין כמבואר בקונטר' הראיות וכתבו בעלי אסופות דהר"ר דוד היה אוסר לתת כוס ביד עובד כוכבים ובו יין ולאחוז בידו אע"פ שאינו מזיזו משום לך לך אמרין שמא יזיזנו או שמא ישכשכנו או שמא ישכשך וינסך אבל לגין סתום מטלטל עובד כוכבים לבדו ונושא והיכא שנפל לו מידי ביין כתב הטור שאם הכניס ידו והוציאו לא נאסר בהנאה בהכנסת ידו אפי' יודע שהוא יין שאינו מכוין אלא ליטול את שלו אבל בהוצאת ידו יאסר בהנאה כיצד יעשה יאחז בידו שלא ינענע ביין ויפתח נקב בחבית של מטה ויוציא היין דרך שם וכן אם דרך היין ברגליו מותר בהנאה כיון שטרוד בדריכה והרשב"א ז"ל כתב שאפי' נגע ברגליו ביין אפילו בכונת מגע מותר בהנאה כיון שאין דרך ניסוך בכך והרא"ש אוסרו בהנאה וכן אם הכניס ידו לחבית של יין ואינו יודע שהוא יין מותר בהנאה ופר"ת ז"ל דדוקא שלא נודע לו שהוא יין עד שיוציא ידו והראב"ד כתב אפי' נודע לו שהוא יין אם מיד כשנודע לו הוציאה מותר בהנאה וכן היא מסקנת הרא"ש ועוד כתב הרא"ש שאין לנו לדמות מילתא למילתא אלא מה שמפורש בתלמוד שהוא טירדא דוקא בזה מותר ואין לו לדמות דברים אחרים כתבו בעלי אסופות סי' י"ד בשם בעל התרומות הלכה למעשה. גיגית של ענבים דרוכים מותר ליגע בהם לכתחלה כיון שאין שם המשכה ואם נותן לתוך גורגתני והיין צלול ונבדל מן הזגים והחרצנים כנוס לתוכו מדההוא נקרא המשכה מכאן ואילך אם נגע עובד כוכבים ביין שבגיגית נאסר הכל ואם לא נגע כי אם בחרצנים ובזגים שבגיגית אין הכל נאסר אא"כ יש טופח שמחבר הכל עוד פסק גיגית מלאה יין וענבים ועדיין לא נמשכה ולוקח עובד כוכבים מעט ממנה לראות אם הוא טוב אם לאו אינו אוסר בשביל ההוא לקיחה ולא נקרא מנסך עוד פסק להדיא שאם לקח מן התירוש הנמשך ונתן על הגת שהיא מלאה חרצנים וזגים מין בשאינו מינו הוא נקרא עם היין דלרבא בתר שמא אזלי' ורבין עליו ומבטלו וכן עשו הוראה: