שלטי הגיבורים על עבודה זרה כח:

וגבי עובד כוכבים הנושא יין בנוד כתב הטור היה נושא בכובא אם חסרה שרי ואם הי' מלאה אסור שבקל יכול ליגע בו ולא יראהו הילכך חיישינן שמא נגע בו וכתב הרשב"א שאינו אסור אלא בשתיה ומותר בהנאה דלא חיישי' שמא יגע העובד כוכבים בכוונה שהרי הוא עסוק במלאכתו אלא חיישינן שמא יגע בו שלא בכוונה והרא"ש ז"ל כתב אסור בסתם ויראה שר"ל אפי' בהנאה וכ' הרמב"ן בשם הראב"ד דוקא כשהישראל הולך אחריו דלא מצי מינטר ליה אבל הולך בצדו ונטר ליה אפי' מלא (עינו) שרי שאי אפשר לו ליגע בו שלא ראהו והרא"ש לא חילק. ואם נושא הכובא במוט בשנים אפילו מלאה שרי שהיא רחוקה ממנו ואינו יכול ליגע בה וכתב הרשב"א עובד כוכבים הנושא חבית במוט או אפי' על כתפו והיא נקובה ומוציאה יין שלא מדעת העובד כוכבים מותר אפי' היה היין נשפך מכחו דכל כחו שלא בכונה מותר אפילו בשתיה היתה מטפטפת מעט מעט אפילו יודע שמטפטפת מותר שאין היין נשפך מכחו של עובד כוכבים ולא מרבה בשפיכה בנדנודו שאפי' אם היתה מונחת על גבי קרקע היתה מנטפת ומוציאה כך כדרך שמנטפת היא ומוציאה על כתפו ואין כאן כחו של עובד כוכבים כל עקר ולכך מותר אלא שיש להתישב בדבר ע"כ:

וגבי חבית שנסדקה לרחבה והיין מטפטף לצאת ובא עובד כוכבים ונתן ידו עליה והכביד עליה עד שהדקה ומונע יציאת היין מותר וכן התיר ר"ת ברזא שהיתה רפויה בחבית או מגופה שהיא רפויה ובא עובד כוכבים ומהדקה וכן התיר בחבית שאין שוליה מהודקים והיין יוצא שיקח ישראל נעורת בידו ויתחבנה כנגד הנקב שימנע קצת מהיין לצאת ויבא עובד כוכבים אומן ויהדקנו בסכין בנקב עד שיסתום היטב ומיהו אם היין שותת הרבה אז צריך ליזהר כי אז נוגע העובד כוכבים ביין ואם אינו נוגע בידו אלא בסכין מותר שאינו מכוין רק לסתום הכלי ולא ליגע בייו והוי כמו נוגע על ידי דבר אחר שלא בכוונה ויש מחלקין בין אם בא ליתן הנעורת סביב השולים במקום שמחוברין לדפנות ובין אם בא ליתנו באמצע לפי שבאמצע הוא תוחב הנעורת כנגד חלל החבית ונגע ביין ואסור אבל סביב השולים אינו תוחב כנגד חלל החבית והרא"ש לא חלק. וכן חבית שנסדקה לארכה והיין יוצא וכרכה עובד כוכבים וחבקה ומנע שלא יצא מותר בהנאה וכתב הראב"ד דוקא בשלא היה שם ישראל שיוכל להציל אבל אם יש שם ישראל שיוכל להציל וקדם העובד כוכבים והציל ודאי כוון לנסך והרא"ש לא חלק. וכתבו בעלי אסופות חבית של יין המטפטפת והעמידה העובד כוכבים היין שבתוכו כשר אף בשתיה לפי שסדיקה של עץ לארכה נסדקת ושל חרס לרחבה מה התם מותר אף הכא נמי מותר כדאמרינן גבי ההיא חביתא דפקעה לארכה אבל פקעה לרחבה בשתיה מותר מ"ט מעשה לבינה קא עביד ביה הילכך חבית נמי שריא: עוד כתבו מעשה היה שהיין היה יוצא דרך אמצע שולים של פטם גדול ביום טוב והשולים לא היו מהודקים זה עם זה ונתן יהודי נעורת כנגד הסדק לסותמו והיין היה יוצא כי לא היה הנעורת כנגד הנקב ומונע קצת היין מלצאת ובא העובד כוכבים ותחב הנעורת כנגד הנקב בסכין עד שסתם היטב את הפטם והתירו מטעם שהיה דומה דבר זה לנוד של עור שאע"פ שיתן העובד כוכבים אצבעו מבחוץ ויתחוב אותו בתוך הנוד והעור מפסיק אין זה דרך ניסוך וזה כיוצא בו וקשה זה לדמותו לזה כי סברא גדולה היה נראה לחלק ביניהם ונ"ל להתיר מטעם שאומר התלמוד בסוף ע"ז הכא מפסקים אשכולות ומטעם זה מטהר שם בע"ה שהושיט ידו ונגע באשכולות אפילו במשקה ואין לדמותו לזה כי שם מדבר אחר הרכיבה והוצאת יין מן הגת דהמודקות יחד האשכלות עצורות בעין שהן בשעה שעוברין אותה של גיתות שקורין פרימש"ט וסמכו הבעלים על ההיתר הזה ונהגו בו היתר גמור שוב אירע מעשה כעין זה מן הברזא ולא היה הדבר ספק בהידוק העובד כוכבים אלא היין היה עדיין נוטף ובא העובד כוכבים והקיש עליה באבן עד שסתם יפה והתירו ג"כ מטעם שדמו אותה לתחיבת אצבעו בנוד מבחוץ על סתימת המגופה ההוגבהה ונתרפית מחמת שהיתה החבית מוטה ליפול ובא העובד כוכבים והדיק החתימה: