שלטי הגיבורים על עבודה זרה כו.

וגבי מגע גר ועבד ושפחה וגר תושב שקבל עליו שבע מצות כתב הרשב"א שמגעו אוסר בשתיה ומתוך כך פסק גר שמל ולא טבל אוסר גם כן בשתייה והרא"ש ז"ל מתיר בשניהם אפילו בשתייה פסק ר"ת הקונה עבדים מן העובד כוכבים אע"פ שמלו וטבלו עושין יין נסך עד י"ב חדש ודוקא עבד שאינו מתגייר מדעתו אבל גר שמתגייר מדעתו מיד לאחר שימול ויטבול כראוי אינו עושה יין נסך ור"ת כתב דאפי' עבד מיד לאתר שימול ויטבול כראוי אינו עושה יין נסך וכן פסק הרא"ש שפחות עובדת כוכבים שילדו בבית ישראל בעוד הבנים קטנים מגען מותר אפי' בשתייה אחר שגדלו הרי הן כשאר עובדי כוכבים דעלמא וכתב הרשב"א ז"ל דבעודן קטנים דשרי היינו אפי' בלא מלו וטבלו והרמ"ה ז"ל כתב דדוקא כשמלו ולא טבלו והכי מסתבר: כתב הרשב"א כבר ביארנו שגר תושב שקבל עליו ז' מצות יינו מותר בהנאה לפיכך יש מהגאונים ז"ל שהתירו יינם של ישמעאלים בהנאה שהדבר ידוע שאינן עובדי עבודת כוכבים וכ"כ מיי' וכתב עוד שמגען בלא כוונה מותר אף בשתייה לא כל מגע העובדי כוכבים שוה לאסור יש שאסור בהנאה ויש מותר בהנאה ואסור בשתייה ויש שמותר אפילו בשתייה: לשון ריא"ז ויש גאונים שאומרים שכל מגע העובדי כוכבים בזה"ז אינו אלא כמגע שלא בכוונה שאינן אדוקין לעבודת כוכבים ואין דרכן לנסך לעבודת כוכבים לפיכך אין מגען אסור אלא בשתייה וכן יינם אינו אסור אלא בשתייה ובזה סומכין רוב בני אדם שהן גובין חובותיהם מיין של עובדי כוכבים כמו שכתב בספר התרומה. תינוק עובדי כוכבים שאינו יודע בטיב עבודת כוכבים ומשמשיה מגעו מותר אפי' בשתייה לפי מה שביאר מז"ה ול"נ שמגעו אין מותר אלא בהנאה ולא בשתיה כמב"ה בפרק שלפנינו אבל גר תושב שהוא עובד כוכבים שקבל עליו שלא לעבוד עבודת כוכבים מגעו מותר אפי' בשתייה ומותר ליחד לויין בבית ישראל שאין חוששים על מגעו אבל אין מפקידין לו בביתו יין ישראל ואפי' בעיר שרובא ישראל שמא יגע בו עובד כוכבים אחד שעובד עבודת כוכבים שהוא אינו חושש על מגעו ויינו אסור בשתייה ומותר בהנאה וכן נראה בעיני לומר במגע הישמעאלים שאינן יעובדין עבודת כוכבים ומגען מותר בשתייה ויינן אסור בשתייה ומותר בהנאה כמו שמבואר בפ' שלפנינו וכן ביאר מז"ה כאן במהדורא קמא וגם מגע עובד כוכבים שלא בכוונה ע"י דבר אחר כגון שהיה קנה בידו ונגע בו ביין שלא בכוונה או בכוונת מגע אלא שאינו יודע שהוא יין רש"י ז"ל אוסר בשתייה ור"ח ורב אלפס ז"ל מתירין אפילו בשתייה: