שלטי הגיבורים על עבודה זרה כה.

וגבי יין נסך דאמרינן שנאסר במגע עובד כוכבים שהתחיל לימשך פרש"י שנמשך על הגת בעצמו כי הגת הוא מדרון ואם פנה החרצנים והזגים והבדילן מהיין והיין לבדו נמשך מצד העליון לצד התחתון ונשאר היין לבדו עומד נקרא המשכה ונאסר כל מה שבגת אפילו לא נגע אלא בחרצנים ובזגים אם יש בו טופח ע"מ להטפיח והרמב"ן כתב אפילו יש בו טופח ע"מ להטפיח אינו אוסר אלא מקום מגעו אבל כל זמן שלא הבדיל היין מן הזגים וחרצנים לא הוי המשכה הילכך אם הגת סתומה ומלאה בענין שאי אפשר ליין לבדו לימשך בו אין תורת יין ליאסר במגע עובד כוכבים ולכאורה מותר לדרוך בה עם העובד כוכבים אלא שר"ת החמיר לאסור בה כיון דבהמשכה כל דהו נעשה יין נסך א"א ליזהר ממגע של עובד כוכבים אחר ההמשכה וכשדורכים בגיגית לא שייך בה המשכה אלא אם פינה לו החרצנים לצד אחר כדי שימשך היין לצד אחר הוי המשכה וכן אם מלא ממנו כוס יין וכוון לשלותו מן הזגים והחרצנים הוי המשכה וכ"ש אם הוציא מהיין דרך ברזא דהוי המשכה אבל אם לקח החרצנים עם היין לא הוי המשכה ואפי' אם לקחן עובד כוכבים ביחד מותר להחזיר המותר אלמא דהכל תלוי בכוונה אבל הכא שאינו מתכוין ליין צלול ואדרבה אינו רוצה שיהיה יין עמה כגון שמושך המשקה ממנו דרך הברזא משום שאז הענבים שישארו בעריבה יהיו נדרכים יותר היטב ולא מתכוין לדבר אחר דהא חוזר ונותן הוא היין הנמשך תוך גיגית גדולה עם החרצנים והזגים שיש בגיגית וגם שישארו בעריבה ומערב הכל יחד נראה דודאי אין להחשיבו המשכה ליאסר כלל לא הנמשך ולא הנשאר בעריבה וכן מוכח להיתר מדברי הר"ר פרץ שהביאו מהררי"ק ז"ל בתשובותיו סי' ל"ב דכיון שאינו מתכוין העובד כוכבים להמשיך יין לא הוי המשכה דבכוונה תליא מלתא וכן ראיה מדברי ראבי"ה ז"ל שהביא הגהת הרא"ש דבריו פ"ר ישמעאל וז"ל וראבי"ה כתב ובלבד שיתכוין להמשכת היין אבל אם כוונתו בהמשכה כדי שיכנס בגיגית הרבה ולא כדי שיזוב רק לימשך היין לצד אחר אין נראה בזה להחמיר עכ"ל מלבד דאי אפשר לומר דבסתם יקרא המשכה דהא הברזא שנותנים בעריבה היא רחבה עד מאד שנמשכין גרעינים וזגים עם היין ואיתא בתוס' בפירקין דף נ"ה דברזא גדולה כעין פי החבית לא חשיב המשכה מאחר שהענבים נמשכים דרך שם עם היין והתם בסתם מיירי שהיין נמשך בלי כוונת הממשיך ולא ידענו אם כוונתו לכך או לא וקאמרי התוס' דאם הנקב כל כך גדול דאין לומר שכוונתו להמשיך דאילו כוונתו להמשיך אינו מועיל מה שהנקב גדול דאטו בלוקח יין בכוס מן הגת שכתבו הפוסקים דאם מתכוין להיות שולה החרצנים דחשיב המשכה אם היה מעלה עמם איזה גרעינים מי לא הוי המשכה ודאי דהוה המשכה אלא שאם נתכוון הוה המשכה אפי' בעליית איזה זגים וחרצנים דומיא דההוא שכתב ס' תניא גבי תקיעת שופר בשם הירושלמי דהעובר אחורי ב"ה ושמע קול שופר צריך שיכוין אבל העומד חזקה מיכוון אלמא דבסתם מעשה מוכיח על הכוונה כן הכא דאם הנקב גדול בסתם לא נתכוון להמשכה. ומה שנוהגין בקצת המקומות שמוציאין התירוש מן העריבה דרך הברזא בשעת דריכת הענבים ומכניסין ישראל ועובד כוכבים יחד בעריבה לדרוך הענבים כדי שיציל דריכת הישראל על נסוך העובד כוכבים הדורך לא ידעתי טעם דהא אפי' קודם ההמשכה לפי משנה אחרונה אסור לדרוך עם העובד כוכבים בגת אטו אחר ההמשכה כמו שכתבו התוס' וסמ"ג לאוין קמ"ח וטור י"ד סי' קכ"ג והגהות מיי' פי"א מהלכות מאכלות אסורות בשם ר"ת וכן כמעט כל הפוסקים כך הסכימו וא"כ הדין אפי' קודם המשכה כל שכן דלאתר המשכה שאם העובד כוכבים וישראל דורכין בגיגית שאוסר העובד כוכבים במגעו ואף ע"פ שישראל עמו בגיגית בשעת דריכה דלא דמי זה לישראל ועובד כוכבים המערין כלי מלא יין דאמרינן דשרי כיון שכח ישראל מעורב בו דהתם היינו טעמא לפי שאין שם רק כח העובד כוכבים ולא מגעו אבל כשיש שם מגע עובד כוכבים פשיטא דאין מגע של ישראל עם העובד כוכבים מציל על מגע עובד כוכבים שלא יאסר היין גם אין לומר דמשום דאינו נוגע היין לאחר המשכה בידיו אלא ברגליו דלא אסרו חדא דאין נזהרין בכך ועוד דאפילו לא נגע אלא ברגליו ותימא נמי כמ"ד דמגע ברגליו חשיב שלא בכוונה מפני שטרוד בדריכה כמו שכתב הטור י"ד סי' קכד אפ"ה אינו מותר כ"א בהנאה ולא בשתיה לכ"ע ואפילו לא היה העובד כוכבים בעריבה בשעת הוצאת התירוש דרך הברזא אם נכנס אח"כ לתוך העריבה נראה דעושהו יין נסך ואפילו פקק הברזא כיון שיש כאן יין שהתחיל לימשך דאין לומר דהא שאסרו מה שלא נמשך דהוי דוקא כשנגע העובד כוכבים במה שנמשך ועדיין הברזא פתוחה שמחובר הנמשך עם אותו שלא נמשך דזה אינו תדע דהא כשהלוקח יין מן הגיגית בכוס ומכוין לשלות ממנו הזגים והחרצנים קרוי המשכה שאם יגע עובד כוכבים אח"כ במה שנשאר בגיגית אסרו כמו שכתבו שם התוס' והרא"ש והר"ן סמ"ג סי קמ"ח בלאוין וכן נמי אמרינן דהיכא שהוציא הישראל יין מן הגיגית ונשאר עוד יין בגיגית אין העובד כוכבים יכול לזרוק שם ענבים אחרים אפילו דאין שם כחו וא"צ לומר שאינו יכול ליגע בחרצנים וזגים וזה פשוט מלשון הפוסקים ומלשון הרא"ש שם ומלשון הטוי"ד סי' קכ"ג ומלשון הרמב"ן ז"ל שם ומלשון הרשב"א בתשובות סי' ל"ח מלבד הרמב"ן דס"ל דמה שנשאר בגת שלא נמשך אינו נאסר במגע עובד כוכבים וגם הוא לא אמר כן לפי המסקנא כי לפי המסקנא הוא מחמיר יותר משאר המפרשים כמו שכתב הר"ן בפרקין מ"מ אפשר לתת סמך למנהג שמתירין להכניס העובד כוכבים לדרוך הענבים לאחר שהוציאו משם המשקה ופקקו הברזא וכן ממה שמצאתי להדיא הלכה למעשה בספר כל בו וז"ל פי' רש"י משהתחיל לימשך אפי' בתוך הגת עצמה מקצה אל הקצה נעשה היין נסך אם נגע בו העובד כוכבים והוא שיגע באותו יין הנמשך אבל אם נגע באותו שלא נמשך עדיין לא נאסר כלל ואפי' כשיגע הנמשך לא נאסר רק אותו הנמשך אבל החרצנים ומה שמעורב עמהם מן המשקה אין לו תורת יין ויוציא כל הנמשך והשאר מותר וכן נעשה מעשה ע"פ חכמי לוניל ז"ל עכ"ל ועוד כתבו זה שעושין הדורכין שמשימין סל או קערה גדולה להמשיך היין הצלול לתוכו זה ודאי נקרא המשכה ואם נגע בו העובד כוכבים אסרו והשאר מותר ואפי' נגע העובד כוכבים בשאר וכן נמצא בספר בעלי אסופות סי' ז' שכתב שאינו אוסר אלא הנמשך אע"פ שהתחיל לימשך אבל ביין שבתוך הגיגית שאינו נמשך אינו נאסר ואפילו נגע עכ"ל: