שלטי הגיבורים על עבודה זרה כ

גבי אשרה שגדעו ופסלו לעבודת כוכבים והחליף דנוטל מה שהחליף והשאר מותר פירש ר"י דוקא שמפרש להדיא שמכוין שלא יהא עבודת כוכבים אלא מה שהחליף דומיא דסיוד וכיור שאינו מכוין לעשות כל הבית לעבודת כוכבים אבל אם מכוין לעיקר האילן נעשה כולו עבודת כוכבים בגידוע ופיסול אע"פ שלא השתחוה לו והרא"ש כתב אפי' כוון לעיקרו של אילן אפ"ה לא נאסר כולו אא"כ השתחוה לו אח"כ שאז נאסר כולו ובגידוע ובפיסול נאסר מה שגדל אחר כך אע"פ שלא השתחוה לו ונקרא אשרה כל שעבודת כוכבים תחתיה אפי' אינם עובדין האילן כ"ש אם עובדים האילן בעצמו וכל אילן ששומרין פירותיו לעשות ממנו שכר לשתותו ביום אידם בידוע שעובדין אותו ואילני סרק שרגילין ליטע לפני עבודת כוכבים שלהם י"א מותרין שאין עובדין אותם אלא לנוי נטעו לה אלא שמחוקי העבודת כוכבים הוא לעובדה באותן האילנות והוי כעין תקרובת עבודת כוכבים ונטיעתן זו היא תקרובתה ובתקרובת כזה אינו נאסר כיון שאינו כעין פנים וי"א דלא גרע מנוי עבודת כוכבים ואסור והכי מסתבר: ואסור לישב בצל האשרה ואפי' בצל צלה פי' שחרית וערבית הצל של כל דבר ארוך מאד עד כדי קומתן נקרא צלו ומשם ואילך נקרא צל צלו ואפי' לעבור תחתיה דרך העברה בעלמא אסור וה"מ שאינו נוטה על הדרך אבל אם נוטה על הדרך אם יש דרך אחרת אסור לעבור תחתיה ואם אין דרך אחרת מותר לעבור תחתיה ואפ"ה ירחיק אדם חשוב מהכיעור והדומה לו וכשעובר תחתיה ימהר לרוץ בכל מה שיוכל וכתב הראב"ד דוקא אשרה שעשויה לצל בין לתחתיה בין לחוצה לה אבל בית עבודת כוכבים תוכו ונגד פתחו תוך ארבע אמות אסור אחוריו וצלו מותר ואפי' תוכו אם גוזל הרבים שקדם לו הדרך ואח"כ בנה שם בית עבודת כוכבים מותר לעבור דרך שם אבל אם קדם הבית לדרך אסור וצ"ע למה השמיט מיי' להזכיר איסור באשרה לישב בצל צלה דהא בגמ' אסיקנא לאיסורא וגם מנא ליה שיהיה מותר לישב בצל השריגים והעלין שלה ומפי' המשניות נראה דדייק היתר זה מלשון המשנה דקתני לא ישב בצלה דמשמע דוקא בצל גוף האילן אבל בצל ענפיה ועליה מותר לו לישב שם: לשון ריא"ז אילן שנטעו מתחלה לשם עבודת כוכבים ועבדו הרי הוא אסור וזו היא אשרה שאסרה תורה נטעו מתחלה שלא לשם עבודת כוכבים ואחר כך עבדו עיקרו מותר שהרי לא נטעו מתחלה לכך ובשעה שעבדו הרי הוא מחובר והרי הוא כעובד ההרים והגבעות והגידולין אסורים שהגידולין שהגדילו אחר שעבדן הרי הן כנטועין מתחלה לכך בד"א באילן שנטעו מתחלה גרעין ונעשה אילן ואח"כ עבדו אבל אם נטע אילן או ענף והשריש בקרקע ואח"כ עבדו הרי הוא כתלוש ולבסוף חברו ואסור אפי' עקרו של אילן כדברי המורה ומז"ה אומר שאע"פ שנטעו אילן והשריש בקרקע הרי הוא כמחובר ולא נאסר עיקרו וכדברי המורה נ"ל עיקר כמבואר בקונטרס הראיות. אילן העולה מאליו שאין בו תפיסת יד אדם ולא ניטע ע"י אדם כלל הרי זה דומה להרים וגבעות והמשתחוה לו לא נאסר כלל לא העיקר ולא הגדולים הבאים לאחר מכאן כמבואר בקונטרס הראיות. אילן שהכומרים שומרין פירותיו לאכול אותם ביום אידם הרי הוא בחזקת אשרה ואסורה בהנאה לא ישב אדם תחת צל האשרה ואפי' בצל צלה שהוא מאריך יותר מכדי קומתה ואם ישב שם טהור ואם עבר טמא שאי אפשר שאין שם תקרובת עבודת כוכבים ותקרובת עבודת כוכבים מטמאה באהל שנאמר ויאכלו זבחי מתים הקישה למת וטומאה זו מדברי סופרים כמו שמבואר בפ' שלפנינו. ונראה בעיני שלא אסרו אלא בצל האשרה שהאילן עשוי לצורך צלו אבל בית של עבודת כוכבים מותר לישב בצלו חוץ לבית שאין הבית עשוי אלא לצורך תוכו אבל הצל שחוצה לו מותר כמבואר בקונטרס הראיות: גבי נטיעת ייחור ערלה כתב הטור אע"פ שהמנהג עובדי עבודת כוכבים להבריך הגפנים בכל שנה ושנה התיר ר"י לשתות יין מגפני הגנים משום דספק ערלה מותר: