שבועות כז.
Shevuos 27a (Shevuot 27a) · שבועות · free full Hebrew text
Open in the reader →מַתְנִי' נִשְׁבַּע לְבַטֵּל אֶת הַמִּצְוָה וְלֹא בִּיטֵּל פָּטוּר לְקַיֵּים וְלֹא קִיֵּים פָּטוּר שֶׁהָיָה בַּדִּין שֶׁיְּהֵא חַיָּיב כְּדִבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא
אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא מָה אִם הָרְשׁוּת שֶׁאֵינוֹ מוּשְׁבָּע עָלָיו מֵהַר סִינַי הֲרֵי הוּא חַיָּיב עָלָיו מִצְוָה שֶׁהוּא מוּשְׁבָּע עָלֶיהָ מֵהַר סִינַי אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהֵא חַיָּיב עָלֶיהָ
אָמְרוּ לוֹ לֹא אִם אָמַרְתָּ בִּשְׁבוּעַת הָרְשׁוּת שֶׁכֵּן עָשָׂה בָּהּ לָאו כְּהֵן תֹּאמַר בִּשְׁבוּעַת מִצְוָה שֶׁלֹּא עָשָׂה בָּהּ לָאו כְּהֵן שֶׁאִם נִשְׁבַּע לְבַטֵּל וְלֹא בִּיטֵּל פָּטוּר
גְּמָ' תָּנוּ רַבָּנַן יָכוֹל נִשְׁבַּע לְבַטֵּל אֶת הַמִּצְוָה וְלֹא בִּיטֵּל יְהֵא חַיָּיב תַּלְמוּד לוֹמַר לְהָרַע אוֹ לְהֵיטִיב מָה הֲטָבָה רְשׁוּת אַף הֲרָעָה רְשׁוּת אוֹצִיא נִשְׁבַּע לְבַטֵּל אֶת הַמִּצְוָה וְלֹא בִּיטֵּל שֶׁהוּא פָּטוּר
יָכוֹל נִשְׁבַּע לְקַיֵּים אֶת הַמִּצְוָה וְלֹא קִיֵּים שֶׁיְּהֵא חַיָּיב תַּלְמוּד לוֹמַר לְהָרַע אוֹ לְהֵיטִיב מָה הֲרָעָה רְשׁוּת אַף הֲטָבָה רְשׁוּת אוֹצִיא נִשְׁבַּע לְקַיֵּים אֶת הַמִּצְוָה וְלֹא קִיֵּים שֶׁהוּא פָּטוּר
יָכוֹל נִשְׁבַּע לְהָרַע לְעַצְמוֹ וְלֹא הָרַע יָכוֹל יְהֵא פָּטוּר תַּלְמוּד לוֹמַר לְהָרַע אוֹ לְהֵיטִיב מָה הֲטָבָה רְשׁוּת אַף הֲרָעָה רְשׁוּת אָבִיא נִשְׁבַּע לְהָרַע לְעַצְמוֹ וְלֹא הֵרַע שֶׁהָרְשׁוּת בְּיָדוֹ
יָכוֹל נִשְׁבַּע לְהָרַע לַאֲחֵרִים וְלֹא הֵרַע שֶׁיְּהֵא חַיָּיב תַּלְמוּד לוֹמַר לְהָרַע אוֹ לְהֵיטִיב מָה הֲטָבָה רְשׁוּת אַף הֲרָעָה רְשׁוּת אוֹצִיא נִשְׁבַּע לְהָרַע לַאֲחֵרִים וְלֹא הֵרַע שֶׁאֵין הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ מִנַּיִן לְרַבּוֹת הֲטָבַת אֲחֵרִים תַּלְמוּד לוֹמַר אוֹ לְהֵיטִיב וְאֵיזוֹ הִיא הֲרָעַת אֲחֵרִים אַכֶּה אֶת פְּלוֹנִי וַאֲפַצֵּעַ אֶת מוֹחוֹ
וּמִמַּאי דִּקְרָאֵי בִּדְבַר הָרְשׁוּת כְּתִיבִי דִּלְמָא בִּדְבַר מִצְוָה כְּתִיבִי
לָא סָלְקָא דַּעְתָּךְ דְּבָעֵינַן הֲטָבָה דּוּמְיָא דַּהֲרָעָה וְהָרָעָה דֻּומְיָא דַּהֲטָבָה דְּאַקֵּישׁ הֲרָעָה לַהֲטָבָה מָה הֲטָבָה אֵינָהּ בְּבִיטּוּל מִצְוָה אַף הֲרָעָה אֵינָהּ בְּבִיטּוּל מִצְוָה הֲרָעָה גּוּפָהּ הֲטָבָה הִיא
וְאַקֵּישׁ הֲטָבָה לְהָרָעָה מָה הֲרָעָה אֵינָהּ בְּקִיּוּם מִצְוָה אַף הֲטָבָה אֵינָהּ בְּקִיּוּם מִצְוָה הֲטָבָה גּוּפַהּ הֲרָעָה הִיא
אִי הָכִי בִּדְבַר הָרְשׁוּת נָמֵי לָא מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ
אֶלָּא מִדְּאִיצְטְרִיךְ אוֹ לְרַבּוֹת הֲטָבַת אֲחֵרִים שְׁמַע מִינַּהּ בִּדְבַר הָרְשׁוּת כְּתִיבִי דְּאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ בִּדְבַר מִצְוָה כְּתִיבִי הַשְׁתָּא הֲרָעַת אֲחֵרִים אִיתְרַבַּי הֲטָבַת אֲחֵרִים מִיבַּעְיָא
וְהַאי אוֹ מִיבְּעֵי לֵיהּ לְחַלֵּק לְחַלֵּק לָא צְרִיךְ קְרָא
הָנִיחָא לְרַבִּי יוֹנָתָן אֶלָּא לְרַבִּי יֹאשִׁיָּה מַאי אִיכָּא לְמֵימַר
דְּתַנְיָא אִישׁ אֲשֶׁר יְקַלֵּל אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ אֵין לִי אֶלָּא אָבִיו וְאִמּוֹ אָבִיו וְלֹא אִמּוֹ אִמּוֹ וְלֹא אָבִיו מִנַּיִן תַּלְמוּד לוֹמַר אָבִיו וְאִמּוֹ קִלֵּל אָבִיו קִלֵּל אִמּוֹ קִלֵּל דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה
רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר מַשְׁמָע שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד וּמַשְׁמָע אֶחָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ
Meforshim on this daf
- רש"י על שבועות Rashi on Shevuos
מתני' שהיה בדין שיהא חייב - הנשבע לקיים ולא קיים:
- תוספות על שבועות Tosafos on Shevuos
לקיים המצוה פטור שהיה בדין שהוא חייב דברי ר' יהודה בן בתירא. בקונטרס גורס כדברי ר' יהודה בן בתירא ולא גרס דברי משום דבמתני' קתני פטור ולר' יהודה בן בתירא הוי חייב כדקתני לקמן במתניתין ולריב"א היה נראה לקיים גירסת הספרים דמודה ר' יהודה בנשבע שלא לאכול נבילה…
- רשב״א על שבועות Rashba on Shevuos
הא שמעתא דאקש הטבה להרעה והרעה להטבה. ראיתי בה הפירושים בו רבו, והנכון בעיני מה שראיתי בה לרב בעל המאור ז"ל והנני כותבה בלשונו, מקיש הרעה להטבה והטבה להרעה כלומר א"נ הקש הטבה להרעה, ולפי שפתח הכתוב בלאו תחלה דכתיב להרע או להטיב דמנייהו שמעינן לאו והן, אמטו…
- ריטב"א על שבועות Ritva on Shevuos
הא דאמרי' וממאי דקראי בדבר הרשות כתיבי דלמא בדבר מצוה ה"פ ודלמא אף בדברי מצוה ונוסחי איכא דגרסי אף הכי דליכא למימר בדבר מצוה בלחוד דהא מהיכא תיתי כיון דקראי סתמא כתיבי ועוד מדאמרינן לקמן בסוף שמעתין אלא אי אמרת בדבר מצו' מאי מיעט ומאי קו' דהא מיעט דבר הרשות…
- ר"ן על שבועות Ran on Shevuos
ירושלמי היה עבד וב"ד מוסרין שבועה לעבד היה חשוד וב"ד מוסרין שבועה לחשוד ע"כ ונראה שחזרה שבועה על בעל הבית דתחלת שבועת תקנה זו על בעל הבית הוטלה כמו שכתבנו למעלה אלא מפני תקנתו של שכיר עקרוה מבעל הבית ושדיוה אשכיר הלכך בשאין שכיר יכול לישבע נשבע בעל הבית וכן…
- חידושי רמב"ן על שבועות Chiddushei Ramban on Shevuos
הא דמרבינן הכא הטבת אחרים דהיינו אתן מנה לפלוני עשיר וכדתנן נמי במתני' יש לומר כשפירש אתן מנה לפ' אם ירצה לקבל ממני הא לא פירש כן הויא לה כשבועת יזרוק פ' צרור לים ולא יזרוק שהוא פטור וכדברי רש"י ז"ל חייב משום שבועת שוא. וי"ל שאפי' בנשבע סתם אתן מנה לפ' אין…
- חידושי חתם סופר על שבועות Chidushei Chatam Sofer on Shevuos
תוס' ד"ה לקיים כו' וטעמא כדאמר בנדרים כו' הטעם מבואר התם דלזרוזי נפשיה נשבע לקיים המצות וכתב הת"ח דה"ה אם יצרו תוקפו לעבור בל"ת ונשבע שלא לעבור נמי חייל לזרוזי ע"ש והאמת שכן מצינו בבועז חי ה' שכבי עד הבוקר ודרשו חז"ל ליצרו נשבע. ולהת"ח צ"ל הא דלא קתני הן כלאו…
- חדושי הלכות על שבועות Chidushei Halachot on Shevuos
גמרא אלא מדאצטריך או לרבות הטבת אחרים כו' הטבת אחרים מבעיא כו' יש מקשים דהא א"נ דלא כתיב או מהאי דינא ע"כ דליכא למימר דדבר מצוה כתיבי דהשתא הרעת אחרים וביטול מצה כתיב הטבת אחרים וקיום מצוה מבעיא ול"ל דכתיב להטיב וי"ל דהשתא דלא קים לן היקשא הרעה להטבה והטבה…
- חכמת שלמה על שבועות Chokhmat Shlomo on Shevuos
גמ' אלא מדאיצטריך או כו' נ"ב וזה לשון הר"ן ונ"ל דלאו אהאי טעמא לחוד הוא דסמכינן דאי הכי עקרינן לברייתא דקתני מה הטבה רשות ומה הרעה רשות אלא ה"ק דהך דרשא דאו מוכחא דכי פרכת א"ה בדבר הרשות נמי כו' לאו פירכא היא דלא דמי דבר מצוה לדבר הרשות ואין לי להאריך בזה דוק…
- גליון הש"ס על שבועות Gilyon HaShas on Shevuos
תוס' ד"ה לקיים וכו' והכי איתא בירושלמי. עיין לעיל דף כ ע"ב תוס' ד"ה דכי ומ"ש שם:
- הגהות חוות יאיר על שבועות Hagahot Chavot Yair on Shevuos
נ"ב ברייתא דלעיל דהמוציא מחבירו עליו הראיה תנאי היא עי' גמרא דף מו ע"א:
- רבינו חננאל על מסכת שבועות Rabbeinu Chananel on Shevuos
מתני' נשבע לבטל את המצוה ולא יבטול לקיים את המצוה ולא קיים פטור. שהיה בדין שיהא חייב דברי ר' יהודה בן בתירה כו'. והני מילי בשוגג ובקרבן:
…and 2 more meforshim, listed on the sefer page.