שבועות כד.

בְּאִיסּוּר הַבָּא מֵאֵלָיו בְּאִיסּוּר הַבָּא עַל יְדֵי עַצְמוֹ לָא אָמְרִינַן

בִּשְׁלָמָא לְרֵישׁ לָקִישׁ מִשּׁוּם הָכִי קָא פָטַר רַבִּי שִׁמְעוֹן דְּתַנְיָא רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר כׇּל שֶׁהוּא לְמַכּוֹת וְלֹא אָמְרוּ כְּזַיִת אֶלָּא לְקׇרְבָּן אֶלָּא לְרַבִּי יוֹחָנָן מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן דְּפָטַר

מִידֵּי הוּא טַעְמָא אֶלָּא מִשּׁוּם אִיסּוּר כּוֹלֵל רַבִּי שִׁמְעוֹן לְטַעְמֵיהּ דְּלֵית לֵיהּ אִיסּוּר כּוֹלֵל דְּתַנְיָא רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר הָאוֹכֵל נְבֵילָה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים פָּטוּר

בִּשְׁלָמָא לְרֵישׁ לָקִישׁ מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ בְּלָאו וָהֵן אֶלָּא לְרַבִּי יוֹחָנָן בִּשְׁלָמָא לָאו מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ אֶלָּא הֵן הֵיכִי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ

אֶלָּא כִּדְרָבָא דְּאָמַר רָבָא שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכַל וְאָכַל עָפָר פָּטוּר

אָמַר רַב מָרִי אַף אֲנַן נָמֵי תְּנֵינָא קוּנָּם אִשְׁתִּי נֶהֱנֵית לִי אִם אָכַלְתִּי הַיּוֹם וְאָכַל נְבֵילוֹת וּטְרֵיפוֹת שְׁקָצִים וּרְמָשִׂים הֲרֵי אִשְׁתּוֹ אֲסוּרָה לוֹ

הָכִי הַשְׁתָּא הָתָם כֵּיוָן דְּמֵעִיקָּרָא אַכְלֵ[יהּ] וַהֲדַר אִשְׁתְּבַע [עֲ]לֵיהּ