שבת פב:
Shabbos 82b (Shabbat 82b) · שבת · free full Hebrew text
Open in the reader →הָיָה שֶׁלּוֹ וְשֶׁל עֲבוֹדָה זָרָה נִידּוֹן מֶחֱצָה עַל מֶחֱצָה אֲבָנָיו וְעֵצָיו וַעֲפָרָיו מְטַמְּאִים כְּשֶׁרֶץ שֶׁנֶּאֱמַר שַׁקֵּץ תְּשַׁקְּצֶנּוּ וְגוֹ' רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר כְּנִדָּה שֶׁנֶּאֱמַר תִּזְרֵם כְּמוֹ דָוָה מָה נִדָּה מְטַמְּאָה בְּמַשָּׂא אַף עֲבוֹדָה זָרָה מְטַמְּאָה בְּמַשָּׂא אָמַר רַבָּה תִּזְרֵם דְּאָמַר קְרָא נַכְּרִינְהוּ מִינָּךְ כְּזָר צֵא תֹּאמַר לוֹ הִכָּנֵס אַל תֹּאמַר לוֹ
וְאָמַר רַבָּה בְּמַשָּׂא דְּכוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דִּמְטַמְּאָה דְּהָא אִתַּקַּשׁ לְנִדָּה כִּי פְּלִיגִי בְּאֶבֶן מְסָמָא רַבִּי עֲקִיבָא סָבַר כְּנִדָּה מָה נִדָּה מְטַמְּאָה בְּאֶבֶן מְסָמָא אַף עֲבוֹדָה זָרָה מְטַמְּאָה בְּאֶבֶן מְסָמָא וְרַבָּנַן סָבְרִי כְּשֶׁרֶץ מָה שֶׁרֶץ לֹא מְטַמֵּא בְּאֶבֶן מְסָמָא אַף עֲבוֹדָה זָרָה לֹא מְטַמְּאָה בְּאֶבֶן מְסָמָא וּלְרַבִּי עֲקִיבָא לְמַאי הִלְכְתָא אִיתַּקַּשׁ לְשֶׁרֶץ לִמְשַׁמְּשֶׁיהָ וּלְרַבָּנַן לְמַאי הִלְכְתָא אִיתַּקַּשׁ לְנִדָּה לְמַשָּׂא וְלַקְּשֵׁיהּ רַחֲמָנָא לִנְבֵלָה אִין הָכִי נָמֵי אֶלָּא מָה נִדָּה אֵינָהּ לְאֵבָרִין אַף עֲבוֹדָה זָרָה אֵינָהּ לְאֵבָרִין וְאֶלָּא הָא דְּבָעֵי רַב חָמָא בַּר גּוּרְיָא עֲבוֹדָה זָרָה יֶשְׁנָהּ לְאֵבָרִין אוֹ אֵינָהּ לְאֵבָרִין תִּיפְשׁוֹט לֵיהּ מֵהָא דִּלְרַבָּנַן אֵינָהּ לְאֵבָרִין רַב חָמָא בַּר גּוּרְיָא אַלִּיבָּא דְרַבִּי עֲקִיבָא בָּעֵי לַהּ
וְרַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר בְּאֶבֶן מְסָמָא דְּכוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דְּלָא מְטַמְּאָה כִּי פְּלִיגִי בְּמַשָּׂא רַבִּי עֲקִיבָא סָבַר כְּנִדָּה מָה נִדָּה מְטַמְּאָה בְּמַשָּׂא אַף עֲבוֹדָה זָרָה מְטַמְּאָה בְּמַשָּׂא וְרַבָּנַן סָבְרִי כְּשֶׁרֶץ מָה שֶׁרֶץ לֹא מְטַמֵּא בְּמַשָּׂא אַף עֲבוֹדָה זָרָה לֹא מְטַמְּאָה בְּמַשָּׂא וְרַבִּי עֲקִיבָא לְמַאי הִלְכְתָא אִיתַּקַּשׁ לְשֶׁרֶץ לִמְשַׁמְּשֶׁיהָ וְרַבָּנַן לְמַאי הִלְכְתָא אִיתַּקַּשׁ לְנִדָּה מָה נִדָּה אֵינָהּ לָאֵבָרִים אַף עֲבוֹדָה זָרָה אֵינָהּ לְאֵבָרִים
Meforshim on this daf
- רש"י על שבת Rashi on Shabbos
היה שלו ושל ע"ז - שהיה חצי מקום הכותל של ע"ז:
- תוספות על שבת Tosafos on Shabbos
אבניו ועציו ועפריו מטמאים כשרץ - ואפי' למ"ד בפ"ג דמסכת ע"ז (דף מא:) ע"ז שנשתברה מאליה מותרת הא מוקי לה בירושלמי כגון שהשתחוה לכל אבן ואבן ולכל עץ ועץ ולכל עפר ועפר דהוי ע"ז שלימה:
- בן יהוידע על שבת Ben Yehoyada on Shabbos
נַכְרִינְהוּ מִינָךְ כְּזָר, 'צֵא' תֹּאמַר לוֹ 'הִכָּנֵס' אַל תֹּאמַר לוֹ. נראה לי בס"ד היינו טעמא דדימא ל'זָר' מפני שאשתו הנדה היום תצא ממטתו, ולמחר תטהר ותכנס למטתו, אך נִדָּה זָרָה רחוקה לגמרי שאין לה כניסה כלל, ולזה אמר נַכְרִינְהוּ כְּזָר רצונו לומר…
- חידושי רמב"ן על שבת Chiddushei Ramban on Shabbos
ופי' ידין כמחצה על מחצה. שמחצית אבניו ועציו ועפריו מותר אע"פ שעבדוהו לכותל לא אסרו דבר שאינו שלהם. [ועוד] שלא השתחוו אלא לשכנגדם ולא לצד האחר שהוא של ישראל, וכן פי' בירושלמי במס' ע"ז (ג,ו). ומוקמי לה כגון שבנה תחלה ואח"כ נסמכה לו ע"ז אבל אם בנו הבית לשם ע"ז…
- חידושי חתם סופר על שבת Chidushei Chatam Sofer on Shabbos
תזרם כמו דוה. יל"ד דהל"ל כדוה ול"ל כמו דוה. ועוד כנדה הל"ל כדכתיב בקרא בד"ה ב' כ"ט הנ"ל. ולולי דמסתפינא הייתי אומר דקיי"ל גורעין ומוסיפין ודורשי' וה"נ כמו דוה קורי' לו תיבה אחת כמדוה שהוא דם הנידות דקי"ל שמטמא במשא ולא באבן מסמא. והא דלא כתיב להדי' כמדוה…
- חידושי הלכות על שבת Chidushei Halachot on Shabbos
תוס' בד"ה אבניו כו' ע"ז שנשתברה מאליה כו' עכ"ל ומההיא דלקמן דע"ז אינה לאברים ליכא לאתויי ראייה דלא איירי מאליה וק"ל:
- חכמת שלמה על שבת Chokhmat Shlomo on Shabbos
שם במתני' צא תאמר לו. נ"ב לשון צואה ומה שדרשו צא תאמר הכנס אל תאמר דרשה בעלמא הוא:
- מהר"ם על שבת Maharam on Shabbos
בתוס' ד"ה אמר רבה וכו' קשה לר"ת מאי טעמא דרבנן אי אית להו הא דאמר סוף שמעתין טומאה דע"ז דרבנן היא לקולא מקשינן וכו'. כצ"ל נימא דהיקשא דנדה דאינה מטמא לאברים פי' אפילו בנגיעה ואי סברי רבנן דלחומרא מקשינן וכו' כצ"ל:
- פני יהושע על שבת Penei Yehoshua on Shabbos
בתוספות בד"ה אבניו ועציו ועפריו וכו' אפי' למ"ד בפרק כל הצלמים ע"ז שנשתברה מאיליה מותרת הא מוקי לה בירושלמי וכו' עס"ה. ושם בפרק כל הצלמים כתבו התוס' בענין אחר דאיירי בע"ז של ישראל או של עובד כוכבים והשתחוה לה ישראל דבכה"ג אין לה ביטול א"כ לכ"ע אף לאחר שנשתברה…
- רבינו חננאל על מסכת שבת Rabbeinu Chananel on Shabbos
אסמכתא ראשונה אליבא דר"ע ושארא כולהו לדברי הכל ובהא איפליגו רבה ור' אלעזר אליבא דר"ע ורבנן. רבה סבר דלרבנן לא מטמיא ע"ז באבן מסמא. ופי' אבן מסמא כגון אבן (שומא) [שומה] על מושב ועל האבן ע"ז וניטלה ע"ז וניטלה האבן. ובא אדם וישב על אותו מושב והאי היא דכתיב…
- רש"ש על שבת Rashash on Shabbos
תוס' ד"ה למשמשיה. משמע דאי לאו כו' [הוו מטמא כע"ז. בכ"ף צ"ל] . עיקר הגהתי הוא במס' ע"ז:
- רב נסים גאון על מסכת שבת Rav Nissim Gaon on Shabbos
פ"ט כי פליגי באבן מסמא כו'. עיקר דילה בתורת כהנים והיושב על הכלי אשר ישב עליו הזב אין לי אלא בזמן שהוא יושב עליו ונוגע בו מנין לעשרה מושבות זה על גבי זה ואפילו על גבי אבן מסמא ת"ל והיושב וכיוצא בו אמרו בנדה ובועלה יכול היא והוא לא יטמאו טומאה חמורה כו' ומנין…
…and 2 more meforshim, listed on the sefer page.