בן יהוידע על שבת פב

נַכְרִינְהוּ מִינָךְ כְּזָר, 'צֵא' תֹּאמַר לוֹ 'הִכָּנֵס' אַל תֹּאמַר לוֹ. נראה לי בס"ד היינו טעמא דדימא ל'זָר' מפני שאשתו הנדה היום תצא ממטתו, ולמחר תטהר ותכנס למטתו, אך נִדָּה זָרָה רחוקה לגמרי שאין לה כניסה כלל, ולזה אמר נַכְרִינְהוּ כְּזָר רצונו לומר כְּנִדָּה זָרָה שאין לה כניסה אצלך, וזהו 'צֵא' תֹּאמַר לוֹ, 'תִּכָּנֵס' לֹא תֹּאמַר.