שבת סג:
Shabbos 63b (Shabbat 63b) · שבת · free full Hebrew text
Open in the reader →מֵרֵעֵהוּ חָסֶד שֶׁכֵּן בְּלָשׁוֹן יְוָנִית קוֹרִין לְכֶלֶב לַמָּס רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר אַף פּוֹרֵק מִמֶּנּוּ יִרְאַת שָׁמַיִם שֶׁנֶּאֱמַר וְיִרְאַת שַׁדַּי יַעֲזוֹב הַהִיא אִיתְּתָא דַּעֲיַילָא לְהָהוּא בֵּיתָא לְמֵיפָא נְבַח בָּהּ כַּלְבָּא אִיתְעֲקַר וַלְדַּהּ אֲמַר לַהּ מָרֵי דְבֵיתָא לָא תִּידְחֲלִי דִּשְׁקִילִי נִיבֵיהּ וּשְׁקִילִין טוּפְרֵיהּ אֲמַרָה לֵיהּ שְׁקִילָא טֵיבוּתָיךְ וְשַׁדְיָא אַחִיזְרֵי כְּבָר נָד וָלָד
אָמַר רַב הוּנָא מַאי דִכְתִיב שְׂמַח בָּחוּר בְּיַלְדוּתֶךָ וִיטִיבְךָ לִבְּךָ בִּימֵי בְחוּרוֹתֶיךָ וְהַלֵּךְ בְּדַרְכֵי לִבְּךָ וּבְמַרְאֵה עֵינֶיךָ וְדָע כִּי עַל כׇּל אֵלֶּה יְבִיאֲךָ הָאֱלֹהִים בַּמִּשְׁפָּט עַד כָּאן דִּבְרֵי יֵצֶר הָרָע מִכָּאן וְאֵילָךְ דִּבְרֵי יֵצֶר טוֹב רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר עַד כָּאן לְדִבְרֵי תוֹרָה מִכָּאן וְאֵילָךְ לְמַעֲשִׂים טוֹבִים
בִּירִית טְהוֹרָה אָמַר רַב יְהוּדָה בִּירִית זוֹ אֶצְעָדָה מֵתִיב רַב יוֹסֵף בִּירִית טְהוֹרָה וְיוֹצֵא בָּהּ בְּשַׁבָּת וְאִילּוּ אֶצְעָדָה טְמֵאָה הִיא הָכִי קָאָמַר בִּירִית תַּחַת אֶצְעָדָה עוֹמֶדֶת יָתֵיב רָבִין וְרַב הוּנָא קַמֵּיהּ דְּרַב יִרְמְיָה וְיָתֵיב רַב יִרְמְיָה וְקָא מְנַמְנֵם וְיָתֵיב רָבִין וְקָאָמַר בִּירִית בְּאַחַת כְּבָלִים בִּשְׁתַּיִם אֲמַר לֵיהּ רַב הוּנָא אֵלּוּ וְאֵלּוּ בִּשְׁתַּיִם וּמְטִילִין שַׁלְשֶׁלֶת בֵּינֵיהֶן וְנַעֲשׂוּ כְּבָלִים וְשַׁלְשֶׁלֶת שֶׁבּוֹ מְשַׁוְּיָא לֵיהּ מָנָא וְכִי תֵּימָא כְּרַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי דְּאָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִנַּיִין לְמַשְׁמִיעַ קוֹל בִּכְלֵי מַתָּכוֹת שֶׁהוּא טָמֵא שֶׁנֶּאֱמַר כׇּל דָּבָר אֲשֶׁר יָבֹא בָאֵשׁ אֲפִילּוּ דִּיבּוּר בַּמַּשְׁמָע בִּשְׁלָמָא הָתָם קָא בָעוּ לַהּ לְקָלָא וְקָעָבֵיד מַעֲשֶׂה הָכָא מַאי מַעֲשֶׂה קָעָבֵיד הָכָא נָמֵי קָא עָבֵיד מַעֲשֶׂה דְּאָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשְׁפָּחָה אַחַת הָיְתָה בִּירוּשָׁלַיִם שֶׁהָיוּ פְּסִיעוֹתֵיהֶן גַּסּוֹת וְהָיוּ בְּתוּלוֹתֵיהֶן נוֹשְׁרוֹת עָשׂוּ לָהֶן כְּבָלִים וְהֵטִילוּ שַׁלְשֶׁלֶת בֵּינֵיהֶן שֶׁלֹּא יִהְיוּ פְּסִיעוֹתֵיהֶן גַּסּוֹת וְלֹא הָיוּ בְּתוּלוֹתֵיהֶן נוֹשְׁרוֹת אִיתְּעַר בְּהוּ רַבִּי יִרְמְיָה אֲמַר לְהוּ יִישַׁר וְכֵן אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן כִּי אֲתָא רַב דִּימִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִנַּיִין לְאָרִיג כׇּל שֶׁהוּא שֶׁהוּא טָמֵא מִצִּיץ אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי וְצִיץ אָרִיג הוּא וְהָתַנְיָא צִיץ כְּמִין טַס שֶׁל זָהָב וְרוֹחַב שְׁתֵּי אֶצְבָּעוֹת וּמוּקָּף מֵאוֹזֶן לְאוֹזֶן וְכָתוּב עָלָיו בִּשְׁתֵּי שִׁיטִין יוֹד הֵא לְמַעְלָה וְקוֹדֶשׁ לָמֶד לְמַטָּה וְאָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּרַבִּי יוֹסֵי אֲנִי רְאִיתִיו בְּרוֹמִי וְכָתוּב [עָלָיו] קֹדֶשׁ לַה' בְּשִׁיטָה אַחַת כִּי סְלֵיק רַב דִּימִי לִנְהַרְדְּעָא שְׁלַח לְהוּ דְּבָרִים שֶׁאָמַרְתִּי לָכֶם טָעוּת הֵם בְּיָדִי בְּרַם כָּךְ אָמְרוּ מִשּׁוּם רַבִּי יוֹחָנָן מִנַּיִין לְתַכְשִׁיט כׇּל שֶׁהוּא שֶׁהוּא טָמֵא מִצִּיץ וּמִנַּיִין לְאָרִיג כׇּל שֶׁהוּא שֶׁהוּא טָמֵא מֵאוֹ בֶגֶד
תָּנוּ רַבָּנַן אָרִיג כׇּל שֶׁהוּא טָמֵא וְתַכְשִׁיט כׇּל שֶׁהוּא טָמֵא אָרִיג וְתַכְשִׁיט כׇּל שֶׁהוּא טָמֵא מוּסָף שַׂק עַל הַבֶּגֶד שֶׁטָּמֵא מִשּׁוּם אָרִיג אָמַר רָבָא אָרִיג כׇּל שֶׁהוּא טָמֵא מֵאוֹ בֶגֶד תַּכְשִׁיט כׇּל שֶׁהוּא טָמֵא מִצִּיץ אָרִיג וְתַכְשִׁיט כׇּל שֶׁהוּא טָמֵא מִכׇּל כְּלִי מַעֲשֶׂה אֲמַר לֵיהּ הָהוּא מֵרַבָּנַן לְרָבָא הָהוּא בְּמִדְיָן כְּתִיב אֲמַר לֵיהּ גָּמַר
Meforshim on this daf
- רש"י על שבת Rashi on Shabbos
מרעהו - מונע חסד ואע"ג דלא כתיב מונע ממילא משמע שכל תיבה שראשה מ"ם משמשת נטילה היא כמו ויקח מידם (שמות ל״ב:ד׳) אבדו גוים מארצו (תהילים י׳:ט״ז):
- תוספות על שבת Tosafos on Shabbos
ואילו אצעדה טמאה היא - פ"ה דכתיב במעשה מדין אצעדה וצמיד וגו' וכתיב תתחטאו אתם ושביכם ולא נהירא דע"כ תתחטאו לא אכל השבי קאי דהא בהמות נמי הוו בשבי ולאו בני קבולי טומאה נינהו לכן נ"ל משום דכתיב אצעדה וצמיד וכתיב בתריה ויקח (מהם) כל כלי מעשה דקאי אכל הכלים…
- רשב״א על שבת Rashba on Shabbos
בירית באחת כבלים בשתים. נראה לי דלרבין שני כלים הן, והבירית הוא טבעת הכלים ואין נותנין אלא באחת אבל כבלים הוא כלי אחר והוא עשוי לתכשיט ונותנין בשתים, דאילו (נתן) [נתנה] שתי בירית בשתי שוקיה אמאי טמאין ואמאי אין יוצאין דאטו משום דהוו שתים הוו להו מנא.
- ר"ן על שבת Ran on Shabbos
לא חיישינן. כיון דמידלי:
- בן יהוידע על שבת Ben Yehoyada on Shabbos
אַף פּוֹרֵק מִמֶּנּוּ יִרְאַת שָׁמַיִם. נראה לי בס"ד על דרך שאמרו רבותינו ז"ל (קידושין פב.) הספנים רובם חסידים, כי על ידי פחדם מן הים תמיד שמים יראת ה' על פניהם, וזה שֶׁמְגַדֵּל כֶּלֶב כדי לשומרו מן הגנבים יהיה בטחונו עליו ויסיר בטחונו מהשם יתברך, וממילא לא…
- בניהו על שבת Benayahu on Shabbos
מִכָּאן וָאֵילָךְ דִּבְרֵי יֵצֶר טוֹב. פירוש: דִּבְרֵי יֵצֶר טוֹב אשר דבר בהם יצר הרע אחר שכבר הפיל את האדם בעצתו בכמה מיני עונות, דעתה חושש פן האדם יפנה לבו לעשות תשובה, אחר שכבר שבע ממעשים רעים, ולכן ידבר עתה יצר הרע עמו דברים אלו, אשר מנהגו של יצר הטוב…
- חידושי רמב"ן על שבת Chiddushei Ramban on Shabbos
אריג כ"ש טמא. פי' כגון שארג דבר קטן בפ"ע לשמש ואינו בא מבגד גדול ולא ראוי להוסיף עליו א"נ אפי' בא מבגד גדול כיון שכ"ש שלו ראוי ואינו ראוי להיות גדול יותר כנון איבי חלילא וכיוצא בהן. והאי דמפקי' לה מאו בגד, ק"ל הא אפיקתי' בפ' במה מדליקין לרבא לג' על ג' בשאר…
- חידושי אגדות על שבת Chidushei Agadot on Shabbos
מ"ד שמח בחור גו' ע"כ דברי יצה"ר כו' פרש"י ע"כ עד ודע כי על כל אלה גו' עכ"ל הכא גבי יצהר ויצ"ט ניחא אבל גבי תורה ומ"ט לא יתיישב שפיר וכי על דברי תורה אין ליתן דין והרי אמרו תחילת דינו של אדם על ד"ת ונראה לפרש דה"ק שמח בחור בילדותך גו' עד והלך בדרכי לבך. גו' זו…
- חידושי הלכות על שבת Chidushei Halachot on Shabbos
בד"ה בירית כו' וקשה לפ"ז דא"כ בכבלים אמאי אין יוצאין כו' עכ"ל וה"ה דיש לגמגם בפירוש הקונטרס כיון דכבר פירש בבירית דלאו לנוי הוא כו' לא איצטריך ליה לפרש דליכא למיחש למשלף ואחוי משום דלא מגלי' שוקא דהא בלא"ה כיון דלאו לנוי הוא ואינו תכשיט ודאי דלא שייך ביה…
- חכמת שלמה על שבת Chokhmat Shlomo on Shabbos
גמ' ע"כ לדברי תורה כו' כצ"ל:
- גליון הש"ס על שבת Gilyon HaShas on Shabbos
גמ' שכן בל' יונית. וכן סוכה לה ע"א וסנהדרין ד ע"ב טט בכתבי שתים וכו':
- הגהות חוות יאיר על שבת Hagahot Chavot Yair on Shabbos
נ"ב עי' בתוס' ועי' ברי"ף ב"מ ספ"ה סי' תנ"ח:
…and 10 more meforshim, listed on the sefer page.