בניהו על שבת סג

מִכָּאן וָאֵילָךְ דִּבְרֵי יֵצֶר טוֹב. פירוש: דִּבְרֵי יֵצֶר טוֹב אשר דבר בהם יצר הרע אחר שכבר הפיל את האדם בעצתו בכמה מיני עונות, דעתה חושש פן האדם יפנה לבו לעשות תשובה, אחר שכבר שבע ממעשים רעים, ולכן ידבר עתה יצר הרע עמו דברים אלו, אשר מנהגו של יצר הטוב לדבר לומר לו, כִּי עַל כָּל אֵלֶּה יְבִיאֲךָ הָאֱלֹהִים בַּמִּשְׁפָּט (קהלת יא, ט) ומטרת לבו של יצר הרע בדברים אלו כדי שיתרשל מלעשות תשובה, דאומר לו כמה חבילות של עונות יש בידך, שהם עבירות חמורות ותולדותיהן עצמו מספר, הא ודאי אם תעשה תשובה ותצער עצמך עד שתגיע לשערי מות, לא תספיק תשובה שלך לטהר אותך להוציאך בדימוס מן משפט האלהים, ולכן נכתבו דברים אלו בפסוק, כי באמת גם דברים אלו יצר הרע אומר אותם לבסוף, כדי למנעו מן התשובה.