שבת קמו.
Shabbos 146a (Shabbat 146a) · שבת · free full Hebrew text
Open in the reader →שֶׁבָּא נָחָשׁ עַל חַוָּה הֵטִיל בָּהּ זוּהֲמָא יִשְׂרָאֵל שֶׁעָמְדוּ עַל הַר סִינַי פָּסְקָה זוּהֲמָתָן גּוֹיִם שֶׁלֹּא עָמְדוּ עַל הַר סִינַי לֹא פָּסְקָה זוּהֲמָתָן אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא לְרַב אָשֵׁי גֵּרִים מַאי אֲמַר לֵיהּ אַף עַל גַּב דְּאִינְהוּ לָא הֲווֹ מַזָּלַיְיהוּ הֲווֹ דִּכְתִיב אֶת אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ פֹּה עִמָּנוּ עוֹמֵד הַיּוֹם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵינוּ וְאֵת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה וְגוֹ' וּפְלִיגָא דְּרַבִּי אַבָּא בַּר כָּהֲנָא דַּאֲמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כָּהֲנָא עַד שְׁלֹשָׁה דּוֹרוֹת לֹא פָּסְקָה זוּהֲמָא מֵאֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִשְׁמָעֵאל יִצְחָק הוֹלִיד אֶת עֵשָׂו יַעֲקֹב הוֹלִיד שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים שֶׁלֹּא הָיָה בָּהֶן שׁוּם דּוֹפִי
מַתְנִי' שׁוֹבֵר אָדָם אֶת הֶחָבִית לֶאֱכוֹל הֵימֶנָּה גְּרוֹגְרוֹת וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִתְכַּוֵּין לַעֲשׂוֹת כְּלִי וְאֵין נוֹקְבִין מְגוּפָה שֶׁל חָבִית דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה וַחֲכָמִים מַתִּירִין וְלֹא יִקְּבֶנָּה מִצִּדָּהּ וְאִם הָיְתָה נְקוּבָה לֹא יִתֵּן עָלֶיהָ שַׁעֲוָה מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְמָרֵחַ אָמַר רַבִּי יְהוּדָה מַעֲשֶׂה בָּא לִפְנֵי רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי בַּעֲרָב וְאָמַר חוֹשְׁשַׁנִי לוֹ מֵחַטָּאת
גְּמָ' אָמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָא לֹא שָׁנוּ אֶלָּא דְּרוּסוֹת אֲבָל מְפוֹרָדוֹת לֹא וּמְפוֹרָדוֹת לֹא מֵיתִיבִי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר מֵבִיא אָדָם אֶת הֶחָבִית שֶׁל יַיִן וּמַתִּיז רֹאשָׁהּ בְּסַיִיף וּמַנִּיחָהּ לִפְנֵי הָאוֹרְחִים בְּשַׁבָּת וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ הַהִיא רַבָּנַן מַתְנִיתִין רַבִּי נְחֶמְיָה הִיא וּמַאי דּוּחְקֵיהּ דְּרַבִּי אוֹשַׁעְיָא לְאוֹקוֹמֵי מַתְנִיתִין כְּרַבִּי נְחֶמְיָה וּבִדְרוּסוֹת לוֹקְמַהּ בִּמְפוֹרָדוֹת וְרַבָּנַן אָמַר רָבָא מַתְנִיתִין קְשִׁיתֵיהּ מַאי אִירְיָא דְּתָנֵי גְּרוֹגְרוֹת לִיתְנֵי פֵּירוֹת אֶלָּא שְׁמַע מִינַּהּ בִּדְרוּסוֹת
תַּנְיָא חֲדָא חוֹתָלוֹת שֶׁל גְּרוֹגְרוֹת וְשֶׁל תְּמָרִים מַתִּיר וּמַפְקִיעַ וְחוֹתֵךְ וְתַנְיָא אִידַּךְ מַתִּיר אֲבָל לֹא מַפְקִיעַ וְלֹא חוֹתֵךְ לָא קַשְׁיָא הָא רַבָּנַן הָא רַבִּי נְחֶמְיָה דְּתַנְיָא רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר אֲפִילּוּ תַּרְווֹד וַאֲפִילּוּ טַלִּית וַאֲפִילּוּ סַכִּין אֵין נִיטָּלִין אֶלָּא לְצוֹרֶךְ תַּשְׁמִישָׁן
בְּעוֹ מִינֵּיהּ מֵרַב שֵׁשֶׁת מַהוּ לְמִיבְרַז חָבִיתָא בְּבוּרְטְיָא בְּשַׁבְּתָא לְפִיתְחָא קָמִיכַּוֵּין וַאֲסִיר אוֹ דִילְמָא לְעַיִן יָפָה קָמִיכַּוֵּין וּשְׁרֵי אֲמַר לֵיהּ לְפִיתְחָא קָא מְכַוֵּין וַאֲסִיר מֵיתִיבִי רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר מֵבִיא אָדָם חָבִית שֶׁל יַיִן וּמַתִּיז רֹאשָׁהּ בְּסַיִיף הָתָם וַדַּאי לְעַיִן יָפָה קָמִיכַּוֵּין הָכָא אִם אִיתָא דִּלְעַיִן יָפָה קָמִיכַּוֵּין לִפְתְּחֵיהּ מִיפְתָּח
אֵין נוֹקְבִין מְגוּפָה וְכוּ' אָמַר רַב הוּנָא מַחֲלוֹקֶת לְמַעְלָה אֲבָל מִן הַצַּד דִּבְרֵי הַכֹּל אָסוּר וְהַיְינוּ דְּקָתָנֵי לֹא יִקְּבֶנָּה מִצִּדָּהּ וְרַב חִסְדָּא אָמַר מַחֲלוֹקֶת מִן הַצַּד אֲבָל עַל גַּבָּהּ דִּבְרֵי הַכֹּל מוּתָּר וְהָא דְּקָתָנֵי לֹא יִקְּבֶנָּה מִצִּדָּהּ הָתָם בְּגוּפָהּ דְּחָבִית
תָּנוּ רַבָּנַן אֵין נוֹקְבִין נֶקֶב חָדָשׁ בְּשַׁבָּת וְאִם בָּא לְהוֹסִיף מוֹסִיף וְיֵשׁ אוֹמְרִים אֵין מוֹסִיפִין וְשָׁוִין שֶׁנּוֹקְבִין נֶקֶב יָשָׁן לְכַתְּחִילָּה וְתַנָּא קַמָּא מַאי שְׁנָא מִנֶּקֶב חָדָשׁ דְּלָא דְּקָא מְתַקֵּן פִּיתְחָא אוֹסוֹפֵי נָמֵי קָא מְתַקֵּן פִּיתְחָא אָמַר רַבָּה דְּבַר תּוֹרָה כׇּל פֶּתַח שֶׁאֵינוֹ עָשׂוּי לְהַכְנִיס וּלְהוֹצִיא אֵינוֹ פֶּתַח וְרַבָּנַן הוּא דִּגְזוּר מִשּׁוּם לוּל שֶׁל תַּרְנְגוֹלִין דְּעָבֵיד לְעַיּוֹלֵי אַוֵּירָא וּלְאַפּוֹקֵי הַבְלָא וְאִם בָּא לְהוֹסִיף מוֹסִיף אוֹסוֹפֵי וַדַּאי בְּלוּל שֶׁל תַּרְנְגוֹלִים לָא אָתֵי לְאוֹסוֹפֵי
Meforshim on this daf
- רש"י על שבת Rashi on Shabbos
כשבא נחש על חוה - כשנתן לה עצה לאכול מן העץ בא עליה דכתיב (בראשית ג׳:י״ג) הנחש השיאני לשון נשואין:
- תוספות על שבת Tosafos on Shabbos
שובר אדם את החבית לאכול הימנה גרוגרות - בגמרא מוקי לה בדרוסות לרבי נחמיה אבל לרבנן דרבי נחמיה שרי אפילו מפורדות ותימה לרבי מהא דתנן בפרק בכל מערבין (עירובין דף לד: ושם) גבי עירוב נתנו במגדל ונועל בפניו ואבד המפתח הרי זה עירוב ופריך בגמרא אמאי הוא במקום אחד…
- רשב״א על שבת Rashba on Shabbos
מתני': שובר אדם את החבית לאכול ממנה גרוגרות. פירש רש"י ז"ל: משום שאין במקלקל שום איסור שבת. ואינו מחוור בעיני, דאי משום מקלקל לכתחילה מי שרי. ויש לומר כיון דבעלמא במקלקל פטור אבל אסור הכא משום צורך שבת מותר לכתחילה. אלא דאכתי קשיא שהרי ביום טוב פרק המביא…
- בן יהוידע על שבת Ben Yehoyada on Shabbos
יִשְׂרָאֵל שֶׁעָמְדוּ עַל הַר סִינַי, פָּסְקָה זֻהֲמָתָן. יש להקשות למה תלה פסיקת הזוהמא במעמד הר סיני, והוה ליה למימר יִשְׂרָאֵל שֶׁקִּבְּלוּ הַתּוֹרָה פָּסְקָה זֻהֲמָתָן? ונראה לי בס"ד על פי מה שכתב הגאון מהר"י ז"ל בי"ד דהאש מגרש ארס הנחש הנדבק בפירות וכל…
- בניהו על שבת Benayahu on Shabbos
בְּשָׁעָה שֶׁבָּא נָחָשׁ עַל חַוָּה. פשט המאמר הוא כמו שאמרו המפרשים ז"ל, דלא בא עליה ח"ו ביאה ממשית גופא בגופא, אלא ביאה מחשבית והטיל בה זוהמא בראיה, ואותה הזוהמא היתה הזרעה שלו, וכאשר נמצא כך במין העוף שמזדווג ומוליד בראיה בלבד, שהזכר רואה ומסתכל בנקבה.
- חידושי אגדות על שבת Chidushei Agadot on Shabbos
בשעה שבא נחש כו' ישראל שעמדו כו'. מפורש פרק מצות חליצה:
- חידושי חתם סופר על שבת Chidushei Chatam Sofer on Shabbos
שובר אדם את החביות. מה שפירש"י אין במקלקל שום איסור בשבת עמ"ש הר"ן ע"ז ועיין תוי"ט. ולפע"ד מודה רש"י אי הוה סתירת הכלים מלאכה דאורי' כסותר בנין ורק משום שהוא מקלקל אזי הוה פטור אבל אסור אבל הכא בסתירת כלים ס"ל לרש"י דאין בנין וסתירה כלל בכלים ואין כאן אלא…
- חידושי הלכות על שבת Chidushei Halachot on Shabbos
גמרא אבל לא מפקיע כו' הא ר' נחמיה דתניא כו' ואיירי בגרוגרות המפוזרות דבדרוסות הא קתני במתני' דשרי אפילו לרבי נחמיה ואע"ג דקתני הכא בברייתא נמי גרוגרות איירי במפורדות דהא קתני נמי הכא ושל תמרים דהיינו שאר פירות וק"ל:
- חכמת שלמה על שבת Chokhmat Shlomo on Shabbos
רש"י בד"ה אבל מפורדות כו' לחתכן לא יטלטל בה החבית דמתני' ר' נחמיה כו' כצ"ל:
- גליון הש"ס על שבת Gilyon HaShas on Shabbos
גמרא מהו למיברז חביתא. ע"ל דף מח ע"ב תוס' ד"ה וכי מה בין:
- מהר"ם על שבת Maharam on Shabbos
בתוס' ד"ה שובר אדם כו' הכא במגדל של לבנים עסקינן כו' כצ"ל:
- פתח עינים על שבת Petach Einayim on Shabbos
ופליגא דר' אבא בר כהנא וכו' הקשה הרב עיון יעקב אימא דמאי דקאמר ישראל שעמדו על הר סיני הכונה ע"ר וגרים שנדבקו בישראל ואסיק בצ"ע ולק"מ דמ"ש ישראל שעמדו על ה"ס משמע ישראל ממש ואי ישראל פסקה זוהמתן מיעקב אע"ה לא הול"ל ישראל:
…and 2 more meforshim, listed on the sefer page.