שבת קלז:
Shabbos 137b (Shabbat 137b) · שבת · free full Hebrew text
Open in the reader →מָל וְלֹא פָּרַע אֶת הַמִּילָה כְּאִילּוּ לֹא מָל
גְּמָ' אָמַר רַבִּי אֲבִינָא אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה בַּר אַבָּא אָמַר רַב בָּשָׂר הַחוֹפֶה אֶת רוֹב גּוֹבְהָהּ שֶׁל עֲטָרָה וְאִם הָיָה בַּעַל בָּשָׂר וְכוּ' אָמַר שְׁמוּאֵל קָטָן הַמְסוּרְבָּל בְּבָשָׂר רוֹאִין אוֹתוֹ כׇּל זְמַן שֶׁמִּתְקַשֶּׁה וְנִרְאֶה מָהוּל אֵינוֹ צָרִיךְ לָמוּל וְאִם לָאו צָרִיךְ לָמוּל בְּמַתְנִיתָא תָּנָא רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר קָטָן הַמְסוּרְבָּל בְּבָשָׂר רוֹאִין אוֹתוֹ כׇּל זְמַן שֶׁמִּתְקַשֶּׁה וְאֵינוֹ נִרְאֶה מָהוּל צָרִיךְ לְמוּלוֹ וְאִם לָאו אֵינוֹ צָרִיךְ לְמוּלוֹ מַאי בֵּינַיְיהוּ אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ נִרְאֶה וְאֵינוֹ נִרְאֶה
מָל וְלֹא פָּרַע תָּנוּ רַבָּנַן הַמָּל אוֹמֵר אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל הַמִּילָה אֲבִי הַבֵּן אוֹמֵר אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַכְנִיסוֹ בִּבְרִיתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ הָעוֹמְדִים אוֹמְרִים כְּשֵׁם שֶׁנִּכְנַס לַבְּרִית כָּךְ יִכָּנֵס לְתוֹרָה לְחוּפָּה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים וְהַמְבָרֵךְ אוֹמֵר אֲשֶׁר קִידֵּשׁ יָדִיד מִבֶּטֶן חוֹק בִּשְׁאֵרוֹ שָׂם וְצֶאֱצָאָיו חָתַם בְּאוֹת בְּרִית קֹדֶשׁ עַל כֵּן בִּשְׂכַר זֹאת אֵל חַי חֶלְקֵנוּ [צוּרֵנוּ] צִוָּה לְהַצִּיל יְדִידוּת שְׁאֵרֵינוּ מִשַּׁחַת לְמַעַן בְּרִיתוֹ אֲשֶׁר שָׂם בִּבְשָׂרֵנוּ בָּרוּךְ אַתָּה ה' כּוֹרֵת הַבְּרִית
הַמָּל אֶת הַגֵּרִים אוֹמֵר בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל הַמִּילָה וְהַמְבָרֵךְ אוֹמֵר אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת הַגֵּרִים וּלְהַטִּיף מֵהֶם דַּם בְּרִית שֶׁאִילְמָלֵא דַּם בְּרִית לֹא נִתְקַיְּימוּ שָׁמַיִם וָאָרֶץ שֶׁנֶּאֱמַר אִם לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה חוּקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא שָׂמְתִּי בָּרוּךְ אַתָּה ה' כּוֹרֵת הַבְּרִית
הַמָּל אֶת הָעֲבָדִים אוֹמֵר אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל הַמִּילָה וְהַמְבָרֵךְ אוֹמֵר אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת הָעֲבָדִים וּלְהַטִּיף מֵהֶם דַּם בְּרִית שֶׁאִילְמָלֵא דַּם בְּרִית חוּקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא נִתְקַיְּימוּ שֶׁנֶּאֱמַר אִם לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה חוּקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא שָׂמְתִּי בָּרוּךְ אַתָּה ה' כּוֹרֵת הַבְּרִית
מַתְנִי' רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר תּוֹלִין אֶת הַמְשַׁמֶּרֶת בְּיוֹם טוֹב וְנוֹתְנִין לַתְּלוּיָה בַּשַּׁבָּת וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אֵין תּוֹלִין אֶת הַמְשַׁמֶּרֶת בְּיוֹם טוֹב וְאֵין נוֹתְנִין לַתְּלוּיָה בַּשַּׁבָּת אֲבָל נוֹתְנִין לַתְּלוּיָה בְּיוֹם טוֹב
גְּמָ' הַשְׁתָּא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹסוֹפֵי אֹהֶל עֲרַאי לָא מוֹסְפִינַן לְמִיעְבַּד לְכַתְּחִלָּה שְׁרֵי מַאי הִיא דִּתְנַן פְּקַק הַחַלּוֹן רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר בִּזְמַן שֶׁקָּשׁוּר וְתָלוּי פּוֹקְקִין בּוֹ וְאִם לָאו אֵין פּוֹקְקִין בּוֹ וַחֲכָמִים אוֹמְרִים בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ פּוֹקְקִין בּוֹ
וְאָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן הַכֹּל מוֹדִים שֶׁאֵין עוֹשִׂין אֹהֶל עֲרַאי בַּתְּחִלָּה בְּיוֹם טוֹב וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בַּשַּׁבָּת לֹא נֶחְלְקוּ אֶלָּא לְהוֹסִיף שֶׁרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר אֵין מוֹסִיפִין בְּיוֹם טוֹב וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בַּשַּׁבָּת וַחֲכָמִים אוֹמְרִים מוֹסִיפִין בַּשַּׁבָּת וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בְּיוֹם טוֹב רַבִּי אֱלִיעֶזֶר סָבַר לַהּ כְּרַבִּי יְהוּדָה דְּתַנְיָא אֵין בֵּין יוֹם טוֹב לַשַּׁבָּת אֶלָּא אוֹכֶל נֶפֶשׁ בִּלְבָד רַבִּי יְהוּדָה מַתִּיר אַף מַכְשִׁירֵי אוֹכֶל נֶפֶשׁ אֵימַר דְּשָׁמְעִינַן לֵיהּ לְרַבִּי יְהוּדָה בְּמַכְשִׁירִין שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹתָם מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב בַּמַּכְשִׁירִין שֶׁאֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹתָם מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב מִי שָׁמְעַתְּ לֵיהּ דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר עֲדִיפָא מִדְּרַבִּי יְהוּדָה
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אִיבַּעְיָא לְהוּ תָּלָה מַאי אָמַר רַב יוֹסֵף תָּלָה חַיָּיב חַטָּאת אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי אֶלָּא מֵעַתָּה תְּלָא כּוּזָא בְּסִיכְּתָא הָכִי נָמֵי דְּמִיחַיַּיב
Meforshim on this daf
- רש"י על שבת Rashi on Shabbos
פרע - גילה:
- תוספות על שבת Tosafos on Shabbos
מל ולא פרע את המילה כאילו לא מל - תימה אמאי איצטריך למיתני האי כיון דכבר תנא דבשר החופה את רוב העטרה מעכב המילה וכי לא פרע עדיין רוב עטרה מכוסה:
- רשב״א על שבת Rashba on Shabbos
אבי הבן מברך אקב"ו להכניסו בבריתו של אברהם אבינו. רבנו שמואל ז"ל היה אומר דצריך לברך כן קודם המילה, דכל המצות כולן מברך עליהן עובר לעשייתן. ור"ת ז"ל חלק עליו, שמשנה סדר הברייתא ששנה תחלה ברכת המל ואח"כ ברכת אבי הבן, ועוד דקתני העומדין שם אומרים כשם שנכנס…
- בן יהוידע על שבת Ben Yehoyada on Shabbos
שֶׁאִלְמָלֵא דַּם בְּרִית, חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא נִתְקַיְּמוּ. הא דתלה קיום שָׁמַיִם וָאָרֶץ בַּדָּם נראה לי בס"ד, דידוע שהשמים והארץ נבראו בכ"ב אותיות התורה, ולזה אמר (ישעיהו מד, ז) וּמִי כָמוֹנִי יִקְרָא וְיַגִּידֶהָ וְיַעְרְכֶהָ לִי מִשּׂוּמִי עַם…
- חידושי רבי עקיבא איגר על מסכת שבת Chiddushei Rabbi Akiva Eiger on Shabbos
גמרא איבעיא להו תלה מאי, לרבנן דפליגי אר' אליעזר [וסברי אין תולין המשמרת ביו"ט], אר"י תלה חייב חטאת. קשה לי, מהיכן ס"ד למימר הכי, כיון דלר"א ע"כ תליית המשמרת אינו אוהל ארעי [דבאהל דאורייתא אסור גם לר"א דהא מכשירין שאפשר לעשותן מעיו"ט אסור לעשות ביו"ט וככתוב…
- חידושי רמב"ן על שבת Chiddushei Ramban on Shabbos
ה"ג בהלכות רבינו ז"ל: המל את הגרים אומר אקב"ו למול את הגרים ולהטיף ממנו דם ברית וכו'. וק"ל למה תקנו חכמים בגר לומר למול משא"כ בשאר הנימולין שאומר על המילה היה להם לומר על מילת הגרים ואפשר מפני שעיקר מצות הגרים לגר עצמו שהוא גדול והוא ממציא עצמו לכך ונמצא כמל…
- חידושי אגדות על שבת Chidushei Agadot on Shabbos
אשר קדש ידיד כו'. עי' פירש"י ותוס' ועי"ל דאכלל ישראל אמר אשר קדש ידיד שקראן הכתוב ידיד כדכתיב מה לידידי בביתי וגו' כפירש"י לפי פשוטו בספר ירמיה וכתיב את ידידות נפשי וגו' ואמר בהם מבטן עש"ה העמוסים בני בטן ואמר חוק בשארו שם לא כשאר חוקים שאינן בגופו של אדם כמו…
- חידושי חתם סופר על שבת Chidushei Chatam Sofer on Shabbos
להכניסו בבריתו של אאע"ה. עיין רא"ש שיברך בין מילה לפריעה והוה עובר לעשייתן וצ"ע הא לא ניתנה פריעת מילה לאברהם אבינו ע"ה ואיך יאמר על הפריעה להכניסו בבריתו של א"א וי"ל בדוחק:
- חידושי הלכות על שבת Chidushei Halachot on Shabbos
בד"ה אבי הבן כו' והדר המברך אומר אשר קדשנו במצותיו וצונו למול את הגרים ונראה כו' עכ"ל דלמול נמי להבא משמע ואפ"ה אומרה אחר שמל אלא ע"כ דאית לן למימר דלשעבר נמי משמע כמ"ש התוס' לקמן וה"נ איכא למימר במילת קטן דנראה שזהו כנגד ברכת אבי הבן וק"ל:
- הגהות יעב"ץ על שבת Haggahot Ya'avetz on Shabbos
גמ' והמברך כו'. נ"ב מי שמזומן לכך ע"פ האב או האם או ע"פ ב"ד לא המוהל דווקא כמנהגנו. אלא אברא מוכח קצת שהיו נותנין לאחר לברך. לזכות לרבים במצות:
- מהר"ם על שבת Maharam on Shabbos
בתוס' ד"ה אבי הבן אומר וכו' ור"ת החזיר המנהג לקדמותו וכו' כשם שהכניסו לברית מכלל שכבר הכניסו וכו' ר"ל וברכה זו קאי על ברכת האב שמברך להכניסו וכו' וממילא גם ברכת האב הוא אחר המילה:
- רבינו חננאל על מסכת שבת Rabbeinu Chananel on Shabbos
וזה מפורש ביבמות בפר' הערל וכל הטמאים:
…and 2 more meforshim, listed on the sefer page.