חידושי חתם סופר על שבת קלז:

להכניסו בבריתו של אאע"ה. עיין רא"ש שיברך בין מילה לפריעה והוה עובר לעשייתן וצ"ע הא לא ניתנה פריעת מילה לאברהם אבינו ע"ה ואיך יאמר על הפריעה להכניסו בבריתו של א"א וי"ל בדוחק:

הודות לה' ותהלה. אשר עזרני בפ' ר"א דמילה. הוא יושיענו וקרננו ירים. בחידושי פרק עשרים:

פקק החלון. מה שפירש"י ארובה כבר ישבנו לעיל ס"פ כל הכלים סוגי' נגר הנגרר ע"ש:

דר"א עדיפא מדר' יהודה. יישוב קושי' תוס' עיין מג"ש ונכון הוא. ולולי דבריו י"ל עוד דר"א שמותי מתלמידי שמאי דלית ליה מתוך. ונ"ל ע"כ מתוך סברא חיצונה ונכונה היא אלא שב"ש ממעט לי' מהוא ולא מה שאינו לצורך וניחא לי' לב"ש ור"א לרבות כל המכשירין מלכם ובלבד שיהי' לצורך אפי' אפשר לעשותן מעי"ט. ולמעט אוכל נפש עצמו אם אינו לצורך דלא נימא מתוך. ור"א לטעמי' בזה דקיל לי' מכשירין שהרי אפי' בכל המצות מתיר מכשירין ה"ה לצורך יו"ט ואמנם אנן ס"ל מתוך באוכל נפש וממעטינן מהוא ולא מכשיריו. ור"ע אע"ג דפליג אר"א במכשירי מצות מ"מ ס"ל בפסחים ה' דלית ליה מתוך וע"כ ממעט לי' מהוא ולא אוכל נפש שאינו לצורך והוא לא צריך מיעוט למכשירי יו"ט דלא דרש לכם להתיר מכשירין אלא לכם ולא לנכרים:

א"נ י"ל ע"פ מ"ש פ"י ביצה י"ב אי אמרינן מתוך ונתיר נמי מכשירין א"כ בטלת כל מלאכת יו"ט ובאמת הרא"ש פ"ב דביצה ותוס' פ"ק דכתובות כ' דבמלאכה שאינה אלא במכשירי אוכל נפש לא אמרינן מתוך והטעם נ"ל בשלמא אוכל נפש דהותר לגמרי אמרינן מתוך אבל מכשירין דחוי' הם שמשום כן מחלקין בין אפשר לא"א לעשותן מעיו"ט משו"ה לא אמרינן בי' מתוך. ולק"מ קושי' פ"י. אמנם לר"א דלית לי' מתוך ולא קשה מידי קושי' פני יהושע ניחא לי' טפי לאקמי מיעוטא דהוא לשום דרשא ולא למעוטי מכשירין משא"כ לדידן דאית לן מתוך ניחא לן מסברא טפי למעוטי מכשירין כי היכי דלא תיקשי לן קושי' פ"י א"כ בטלת כל מלאכת יו"ט:

אמנם הרשב"א כ' לרש"י ס"ל דלמסקנא לא קיי"ל כי האי שקלא וטריא דלא איתמר אלא אליבא דר' יוסף דס"ל תלה חייב חטאת. ומיירי מתני' מאיסור אהל עראי אבל למסקנת אביי הוה טעמא דמתני' משום איסור משמר ולא משום אהל כלל ולא אתאינן לכך דר"א עדיפא מדר' יהודה. ובאמת ברש"י שלפנינו נמצא בהיפוך במ"ש בד"ה לא יעשה וכו' ע"ש מ"מ כן הוא שיטת רמב"ם בחיבורו ובתשובה שבסוף ספר איגרת רמב"ם קטן ורמז עליו מג"א ע"ש: